אלכסנדר (אלכס) קינן (במקור קוֹצְנוֹק) (18 בפברואר 1921 – 7 במאי 2012) היה מיקרוביולוג ישראלי, ממייסדי המכון למחקר ביולוגי בישראל.
ביוגרפיה
אלכסנדר קוצנוק נולד ב-1921 בקייב שבאוקראינה לאפרים קוצנוק (1883–1963),[1] תעשיין, איש ביטוח ופעיל ציוני, ולרחל לבית דוּנִיץ. בשנת 1930 הגיע לארץ ישראל. למד בגימנסיה הרצליה ובגיל 15 הצטרף ל"הגנה". הוא החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ובסוף שנת הלימודים כבר קורס מפקדי מחלקות בכפר מנחם. לאחר הקורס מונה לסגנו של אפרים קצ'לסקי, שהיה מפקד פלוגת חי"ש בירושלים.
בשנת 1945 קיבל תואר מוסמך במיקרוביולוגיה מהאוניברסיטה העברית. ב-1950 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית, על עבודה, בהדרכת ד"ר מנפרד אשנר, בנושא "מחקרים ביולוגיים וביוכימיים ב-Clostridium botulinum), ובמקביל שירת במחלקה המדעית של "ההגנה". בשנת 1948, עם הקמת צה"ל, עבר לחיל המדע, שם עמד בראש המחלקה לביולוגיה. במהלך מלחמת העצמאות, מחלקה זו הכינה את הרעלים למבצע "שלח לחמך", שמטרתו הייתה להרעיל בארות מים ולהפיץ מחלות בקרב האוכלוסייה הערבית, צבא מצרים והלגיון הירדני[2][3]. בשנת 1952 היה ממייסדי המכון למחקר ביולוגי בנס ציונה ומנהלו הראשון. שימש מנהל מדעי ראשי של המכון ומנהל המחלקה במכון לבקטריולוגיה.
בשנת 1964 מונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח. בשנת 1967 מונה לראש המכון למדעי החיים על שם אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית. בתקופה זו היה גם חבר הוועדה לאנרגיה אטומית. עד פרישתו לגמלאות בשנת 1990 היה חבר סגל האוניברסיטה העברית, משנת 1977 כפרופסור מן המניין. הוא השתתף בקידום ההשכלה הגבוהה. בשנות השישים היה חבר בוועדה ציבורית לחינוך גבוה, בתחילת המאה ה-21 מונה ליו"ר ועדת ההיגוי לנושא מחקר ביוטכנולוגי בעידן הטרור, ובשנת 2011 היה יועץ לנשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בשנת 2006 זכה בפרס בובליק.
ב-1945 נישא למלכה בן-צבי. אב לעירית ודַרְיה. דודתו, אחות אביו, הייתה המו"לית ברכה פלאי (קוצנוק).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "אפרים קוצנוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ד (1950), עמ' 1745.
- ^ יוסי מלמן, ההתנקשות הכושלת בחאלד משעל - הצצה לרעלים שעל מדף האמל"ח הישראלי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2022
- ^ Benny Morris, Benjamin Z. Kedar, ‘Cast thy bread’: Israeli biological warfare during the 1948 War, Middle Eastern Studies 0, 2022-09-19, עמ' 1–25 doi: 10.1080/00263206.2022.2122448