PROFILPELAJAR.COM

אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil;^[1]‏ 13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה – 25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

קורות חיים

וייל נולד בברלין בירת גרמניה, בנו של דוד וייל, מורה, והנרייטֶה, ונינו של הרב הראשי של ברלין שמחה וייל. למד באוניברסיטת ברלין ובבית הספר הגבוה לחכמת ישראל בברלין, שם היה בין היתר תלמידו של מוריץ שטיינשניידר. בתקופת לימודיו באוניברסיטת ברלין היה מראשוני החברים באגודה הציונית, ובבית הספר הגבוה לחכמת ישראל ייסד עם חבריו ללימודים ד"ר יהודה לייב מאגנס וד"ר מקס שלזינגר, את האגודה הלאומית. בשנת 1906 התקבל לעבודה כספרן בספרייה המלכותית בברלין, ובשנת 1918 ייסד בה את המחלקה המזרחנית והיה למנהלהּ.

בשנים 1920–1931 היה דוֹצֵנְט (פרופסור שלא מן המניין) לפילולוגיה שמית ולתרבות אסלאמית באוניברסיטת ברלין, ומשנת 1931 פרופסור מן המניין לפילולוגיה שמית באוניברסיטת פרנקפורט (במקומו של פרופ' יוסף הורוביץ). בתפקידיו האקדמיים עמד בקשר עם המכון למדעי המזרח של האוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנותיו בפרנקפורט היה "מנהל פוקד" של המכון.

בשנת 1934 איבד את משרתו, כמו פרופסורים יהודים אחרים בגרמניה הנאצית, בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים כפרופסור לפילולוגיה טורקית ולספרות ובלשנות ערבית.

במקביל התמנה כמנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. וייל החליף בתפקידו את פרופ' שמואל הוגו ברגמן אשר כיהן בתפקיד חמש עשרה שנה והתפטר בשנת 1935 לאחר שהתמנה לרקטור האוניברסיטה העברית. וייל כיהן כמנהל בית הספרים במשך אחת עשרה שנה, החל מיום 3 בספטמבר 1935 ועד ליום 30 בספטמבר 1946. במשך תקופה זו, וייל הקדיש את עצמו אך ורק להנהלת בית הספרים, וויתר על עיסוקים אקדמיים אחרים.

בעת כניסת וייל לתפקיד שרר בבית הספרים אי-סדר: ספרים רבים בקטלוג לא אותרו ואחרים כלל לא קוטלגו. על כך כתב וייל: "לפיכך ראיתי בראשית עבודתי כתפקידי הראשון במעלה, ליצור את 'הסדר' הדרוש במבנה בית-הספרים".^[2] עם כניסתו לתפקיד בשנת 1935, החליט וייל לערוך מפקד כללי בבית הספרים אשר העסיק את כל עובדיו במשך חודשיים. לאחר מכן, במשך אחת עשרה שנותיו כמנהל בית הספרים, ערך וייל רפורמות בכל היבטי ניהולו לרבות שיטת הקטלוג, ארגון המרחב הפיזי של המבנה, ארגון המחסן וחלוקת העבודה בין העובדים. בתקופת ניהולו של וייל חלה עליה הן במספר הספרים שהוזמנו מבית הספרים (97,971 בשנת 1945 לעומת 66,114 בשנת 1936) והן במספר הביקורים בספריה (48,264 בשנת 1945 לעומת 24,404 בשנת 1936). כמו כן, נפתחו מספר אולמות קריאה נוספים של בית הספרים הלאומי בנוסף לאולם הקריאה המרכזי בהר הצופים.^[3]

בשנת 1946 התפטר מהנהלת בית הספרים הלאומי כדי לחזור ולהתרכז בעבודתו האקדמית. בסיום עבודתו של וייל כמנהל בית הספרים החזיק המוסד כ-450,000 כרכים, לעומת 300,000 בעת כניסתו לתפקיד.^[4] בשנת 1952 פרש לגמלאות מהאוניברסיטה.

וייל הלך לעולמו ב-25 באפריל 1960 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.^[5] היה נשוי ואב לבת.

פרסומיו

להלן רשימת פרסומיו של וייל:^[6]

מקומן של הספריות בתרבות אומות העולם ועם ישראל / מאת ג' וייל, ירושלים: עין חרוד, דפוס הקיבוץ המאוחד, תש"ד.
תשובת הרמב"ם בשאלת הקץ הקצוב לחיים / הוציא לאור במקור הערבי, תרגם לגרמנית והוסיף מבוא, דיון והערות: גוטהולד אלייקים וייל; ערך את הוצאת הנוסח הערבי, תרגמו לעברית בלוויית תרגום עברי של המבוא, הדיון וההערות, ועידכן את ההערות: מיכאל שורץ, תל אביב: פפירוס, תשל"ט-1979.
דין וחשבון על הנהלת בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי / מאת ג' וייל, ירושלים: דפוס קואופרטיבי "אחווה" בע"מ, 1947.

Die Behandlung des Hamza-Alif im Arabischen: besonders nach der Lehre von az-Zamaḫšarî und Ibn al-Anbârî (Strassburg, 1904)
Die ersten Drucke der Türken / von Gotthold Weil ;herausgegeben von Paul Schwenke (Leipzig, [1907?])
Abu'l-Barakat ibn Al-Anbari (Leiden, 1913)
Die grammatischen Schulen von Kufa und Basra, zugleich Einleitung zu der Ausgabe des Kitab al-Insaf Vonibn al-Anbari (Leiden, 1913)
Grammatik der Osmanisch-Tuerkischen Sprache (Berlin, 1917)
Aus einem Briefe John Lockes (Berlin, [1925-1926?])
Arabische Verse über das Ausleihen von Büchern [1927?]
Die Königslose: J. G. Wetzsteins freie Nachdichtung eines arabischen Losbuches [Kur’at al-mulük] / überarbeitet und eingeleitet von Gotthold Weil (Berlin, 1929)
Arabischer Text (Berlin, 1929)
Tatarische Texte (Berlin, 1930)
Über die Lebensdauer: ein unediertes Responsum / Maimonides; hrsg., übersetzt und herausgegeben, übersetzt und erklärt von Gotthold Weil (Basel, 1953)
Grundriss und System der altarabischen Metren (Wiesbaden, 1958)

ספר יובל לכבודו

ספר היובל לכבוד פרופיסור אליקים ג' וייל: למלאת לו שבעים שנה, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשי"ג. (ביקורת מאת M. Perlmann,‏ The Jewish Quarterly Review 43, 4 (Apr. 1953), pp.386-388)

לקריאה נוספת

'ויל, אליקים גוטהולד', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 195. (הספר בקטלוג ULI)
וייל, ג.. דין וחשבון על הנהלת בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי. ירושלים, דפוס קואופרטיבי "אחווה" בע"מ, תש"ז-1947.
יששכר, יואל. "פרופסור אליקים גוטהולד וייל ז"ל." קריית ספר, תש"ך-1960, עמ' 370-371.

קישורים חיצוניים

ארכיון אליקים גוטהולד וייל, בספרייה הלאומית
כתביו של אליקים גוטהולד וייל, בקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית (בגרמנית)
פרופ' א.ג. וייל, דבר, 26 באפריל 1960
ש.ד. גויטיין, פרופיסור ג. וייל, דבר, 14 במאי 1942
גוטהולד ויל (1882-1960), דף שער בספרייה הלאומית

Jacob M. Landau, Gotthold Eljakim Weil (Berlin, 1882 - Jerusalem, 1960), Die Welt des Islams 38, 3 (Nov. 1998), pp. 280-285 (בגרמנית)
Ruth Kahan-Eber, Memorandum on the Reorganization of the Jewish National Library which took place in 1935, June 1938 (English)^[7]

הערות שוליים

^ גם Gotthold E. Weil,‏ Gotthold Weil.
^ ג. וייל, דין וחשבון על הנהלת בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים: דפוס קואופרטיבי "אחווה" בע"מ, תש"ז-1947, עמ' 3
^ ג. וייל, דין וחשבון על הנהלת בית-הספרים הלאמי והאוניברסיטאי, ירושלים: דפוס קואופרטיבי "אחווה" בע"מ, תש"ז-1947
^ יואל יששכר, פרופסור אליקים גוטהולד וייל ז"ל, קרית ספר, תש"ך-1960, עמ' 370-371
^ אליקים גוטהולד וייל באתר GRAVEZ
^ ע"פ קטלוג הספרייה הלאומית וקטלוג הספרייה הלאומית הגרמנית.
^ קטלוג הספרייה הלאומית, באתר aleph.nli.org.il (ארכיון)