יצא בשנת 1907 ללמוד אדריכלות בגרמניה, בבית הספר הטכני הגבוה של העיר דרמשטאדט, ועשה שם ארבע שנים עד שהוסמך כמהנדס ואדריכל. בגרמניה פגש והתיידד עם האדריכל היהודי וילהלם הקר, ידידות שנמשכה עד סוף חייהם. הוא היה מראשוני בני הארץ שיצאו לחו"ל כדי לרכוש השכלה טכנית גבוהה[1].
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לחיל ההנדסה העות'מאני, ושרת בו כקצין הנדסה בכיר יחד עם ידידו ושותפו לעתיד, וילהלם הקר, שבא כקצין יהודי מהצבא הגרמני, לתמוך בגייסות העות'מאניים בסיני. הם בנו במסגרת שירותם דרכים וכבישים, גשרים ומסילות ברזל, בעיקר בחצי האי סיני ובנגב, אך גם בטורקיה, סוריה ולבנון[1].
בשנת 1921 נישא ילין לתלמה לבית בנטוויץ', מוזיקאית דגולה וצ'לנית בעלת שם עולמי. על שמה של תלמה ילין קרוי היום בית הספר לאמנויות בגבעתיים. בשנת 1924 בנה את ביתו בירושלים ברחוב רמב"ן 14 בפינת רחוב אלחריזי בסגנון הבינלאומי עם אפיונים מקומיים כמו קשתות באכסדרת העמודים בכניסה וכן כותרות עמודים בסגנון אשורי, והיה ראשון המתיישבים שבנה את ביתו בשכונת רחביה[4].
הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים במסגרות של היישוב בטרם מדינה: היה חבר בוועד שכונת קרן מונטיפיורי שבנתה את שכונת קריית משה, היה חבר שנים רבות בוועד המרכזי של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ ישראל, ומשנת 1943 עד מותו כיהן כיושב ראש האגודה בירושלים. היה חבר בוועד המנהל של האגודה למען ירושלים, וחבר בוועד המנהל של בית ההארחה למוזיקאים "בית דניאל", בזכרון יעקב, שמשרדו אף בנה אותו. היה חבר בוועד השכונה של שכונת רחביה, וכן פעל בחוג לקירוב לבבות בין יהודים לערבים בירושלים.
גן ע"ש אליעזר ילין בשכונת רחביה על יד ביתו
אליעזר ילין נפטר בירושלים בשנת 1945, בן חמישים ושבע בלבד היה במותו. הותיר את אשתו וארבע בנות.
נקבר באחוזת הקבר של משפחת ילין בגוש הישן בבית הקברות בהר הזיתים.
בשנים האחרונות מתרבה העניין הציבורי והאדריכלי במפעל הבנייה שלו ושל שותפו וילהלם הקר, ויש ניסיונות לשמר ולהנציח את מפעלם בירושלים.
לקריאה נוספת
דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך, בראי יצירתם של הקר-ילין, כתר, ירושלים, 2006
מרדכי נאור, מסיפורי ארץ אהבתי, ארץ ישראל בשנים 1850 עד 1950, תל אביב, 1979
