אליעזר זלמן (לואי) ברנשטיין (כ"ט באדר ב' ה'תרפ"ז – ח' באדר ה'תשנ"ה; 1927–1995) היה רב, דוקטור, מראשי רבני תנועת המזרחי בארצות הברית, נשיא ההנהלה ויושב ראש "ועדת ארץ ישראל" של הסתדרות הרבנים דאמריקה.
ביוגרפיה
נולד בניו יורק בשנת ה'תרפ"ז (1927) לסם ואנה ברנשטיין. למד בישיבה יוניברסיטי וקיבל שם תעודת הוראה, סמיכה לרבנות ובהמשך תואר דוקטור. בין השנים 1953–1954 שירת בצבא ארצות הברית כרב צבאי. לאחר מכן לימד יהדות בבית הספר התיכון ובבית הספר למורים שהיו חלק ממוסדות ישיבה יוניברסיטי ובהמשך גם במוסד האוניברסיטה המרכזי. בשנת 1980 נתמנה לפרופסור חבר ובשנת 1987 לפרופסור מן המניין.
משנת 1956 עד פטירתו שימש כרב קהילת "ישראל הצעיר" בוינדזור פארק, קווינס. תחת הנהגתו גדלה הקהילה ממפגש מניין קטן בבית פרטי, לבית הכנסת האורתודוקסי הבולט ביותר במזרח קווינס.
היה חבר הנהלת הסתדרות הרבנים של אמריקה ואף נבחר שם שלוש פעמים לנשיא (1974–1972, 1986–1984, 1995–1994). שימש גם בתור יושב ראש "ועדת ארץ ישראל" של ההסתדרות. מתוקף תפקידו שימש יושב ראש של מוסדות בתמיכת ההסתדרות– ישיבת הדרום ברחובות וישיבת אחוזת יעקב ביבנה.
בין השנים 1945–1981 היה פעיל במחנות מסד שהיו מחנות קיץ עבריים במדינת פנסילבניה ומילא שם מגוון תפקידים: ראש המדריכים במסד א' (שכבת הגיל הקטנה), ראש החוגים במסד ב' (שכבת הגיל הגדולה), מנהל חינוכי של מסד ב' ומנהל כללי של שתי שכבות הגיל.
בשנות החמישים היה סגן יושב הראש המועצה הארצית של הפועל המזרחי. בין השנים 1975–1980 שימש בתור נשיא המזרחי והפועל המזרחי, ובשנים 1980–1984 שימש יושב ראש הוועד הפועל שלהן. היה נציג התנועה בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, שם גם שימש בתור יועץ למחלקה לתרבות תורנית. כן היה חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. נטל חלק מרכזי בשינוי חוקי מדינת ניו יורק כך שיותר ליהודים שומרי שבת לפתוח עסקים ביום ראשון. היה גם פעיל נגד הניסיון לאסור שחיטה.
כשהיה סטודנט לתואר שני ערך את עיתון "The Commentator" (הפרשן) של ישיבה יוניברסיטי, בו האיץ לתמוך במדינת ישראל ההולכת וקמה. מאז ערך כמעט כל עלון של ארגון שעמד בראשו, כמו "Rabbinical Council Record" (רשימות הרבנים) של הסתדרות הרבנים דאמריקה, "Jewish Horizon" (אופק יהודי) של תנועת המזרחי, "כולנו" של תנועת המזרחי ואף ערך את העלון של בוגרי ישיבה יוניברסיטי. היה בעל טור ב- Jewish Press.
בשנת 1973 קיבל את פרס סמואל בלקין מישיבה יוניברסיטי על מנהיגות בשירות קהילתי. בשנת 1993 העניקה לו ההסתדרות הציונית העולמית את פרס ירושלים. כמו כן, בשנת 1993, הוענק לו פרס המנהיגות הלאומית של הרבנים על ידי איגוד הקהילות היהודיות האורתודוקסיות של אמריקה (OU).
הרב ברנשטיין נפטר בניו יורק ביום ח' באדר ה'תשנ"ה (1995), והובא לקבורה בבית שמש.
לאחר פטירתו החליטו מנהיגי הסתדרות הרבנים והנהלת "ישיבת הדרום" לקרוא את בית הספר התיכון של המוסד לזכרו "חזון אליעזר".
חיים אישיים
ב-13 במרץ 1955 נישא לפנינה (פרל) מושל ובהמשך נולדו להם ארבעה ילדים.
הגותו
הרב ברנשטיין ראה את הרבנים באמריקה בעלי תפקיד קריטי בשמירה על היהודים מפני התבוללות ובשמירה על היהדות מפני הרפורמים והקונסרבטיביים.
התמודד גם עם נושא נישואי התערובת בארצות הברית, שבימיו גאה לשיאים חדשים. לטענתו, הדרך להתמודד היא חינוך מקטנות ואין מה לעשות לאחר שהנישואים נעשו[1].
ראה בשני הנושאים הללו מתפקידה העיקרי של הסתדרות הרבנים דאמריקה:
הרבנים באמריקה כמו בכל העולם המערבי נמצאים בחזית העיקרית של המאבק למען הבטחת קיומו הלאומי של העם היהודי. אחת הסכנות החמורות בפניהן עומד העם היהודי בתפוצות היא ההתבוללות והטמיעה בקרב הגויים..
—
ראיון לעיתון הצופה בעת ביקורו בארץ
הרב תמך במדינת ישראל והיה ציוני נלהב, הוא סבר שהיא הדבר המאחד את היהודים בארצות הברית[2].
חיבוריו
- Challenge end Mission - חיבור על 25 השנים הראשונות של הסתדרות הרבנים דאמריקה (ניו יורק, 1982).
- פנחס חורגין: חזון ומורשת – מבחר כתביו ודברים על חייו ומשנתו (בר-אילן. 1987. בספר יש גם מאמר מברנשטיין -"האדם וירושתו הספרותית"), ערך ביחד עם רפאל ינקלביץ.
- The emergence of the English speaking Orthodox rabbinate (עבודת הדוקטורט שלו Yeshiva University, 1977).
- Massad : printed in commemoration of the 25th anniversary ofthe founding of Massad camps (New York, N.Y : Massad Camps)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים