אלי אליהו

אלי אליהו
לידה 1969 (בן 55 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס שרת התרבות לספר ביכורים (2008)
פרס מתנאל למשורר יהודי (2013)
פרס היצירה לסופרים עבריים (2015)
פרס ברנר (2019)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי אליהו (נולד ב-1969) הוא משורר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה

אליהו נולד ב-1969 להורים שעלו מעיראק וגדל ברמת גן. הוא בוגר תיכון בליך, שירת בצה"ל כחייל בחיל השריון ולמד באוניברסיטת תל אביב בחוגים לפילוסופיה יהודית וספרות עברית, ובבית הספר לשירה של הליקון, במסלול ללימודי שירה יהודית ערבית. אליהו עובד כעורך וכתב ספרות בעיתון "הארץ".

בשנת 2005 זכה בפרס תחרות "שירה על הדרך" מטעם עיריית תל אביב, ובשנת 2008 זכה על ספר שיריו הראשון "אני ולא מלאך" בפרס שרת התרבות לספר ביכורים. ב-2014 זכה בפרס מתנאל למשורר יהודי במסגרת כנס כיסופים ובפרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים. שירו "עיר ובהלות" מתוך הספר באותו שם הולחן בידי דודו טסה והיה גם לשם האלבום. שירו "שחרית"[1] שהולחן על ידי שי צברי ואסף תלמודי, הוא שיר הנושא באלבום הבכורה של צברי. שיריו תורגמו לצרפתית, לאנגלית ולערבית. שירו "מתחת לפני האדמה"[2] הופיע בבחינת הבגרות בספרות ועורר פולמוס סביב תשובות התלמידים.

מנימוקי השופטים להענקת פרס מתנאל למשוררים עבריים לשנת 2013 לאלי אליהו: "שירתו של אלי אליהו עשירת מבע רגשי ורגישות לאחר, לאדם הסמוי מן העין, לאדם בשוליים החברתיים. בכתיבתו הוא יוצר מטאפורות וצירופי מילים מפתיעים, מטאפורות ללא גבולות של מקום וזמן. לעיתים הוא שואב מהמקורות ולפעמים נדמה שכל פרט בעולם, נמלה או כלי אכילה טובים בעיניו להתבוננות ולכתיבה... אלי אליהו מכונן בשיריו עדות למאבק הפואטי והאישי שלו להתקיים כאן כמשורר וכאדם רגיש למקום הישראלי, לתרבות ולשפה... שירתו העמוקה והאיכותית סללה לה מקום ודרך. בין דור ילידי שנות ה–60, קולו ייחודי, עינו בוחנת, בעל דעה ועשייה חברתית. עבודתו ונוכחותו עקבית ומעניינת בתחום השירה".

מנימוקי השופטים שהעניקו לאליהו את פרס היצירה לסופרים עבריים בשנת 2015: "משורר נפלא. שירים פשוטים שגורמים להזדהות והתרגשות. יש לאלי אליהו דרך קסומה בשירתו. הוא כותב באיפוק גם את הכאב והצער הגדול ביותר ("ומה לעשות שאצלי הניתוח הצליח ובגדד מתה") ויודע להתריס ללא סימני קריאה, לתאר את חרדת הקיום במילים רכות, ואת המסובך ביותר לתאר במילים הפשוטות ביותר. דרכו המינורית, שנדמה כי... תמיד עומד מאחוריה חיוך של השלמה, של אהבה, מתווה רגעים נפלאים של תיאור הרגעים הקשים והיפים בחיי אדם".

בפברואר 2018 יצא לאור הספר "איגרת אל הילדים", אשר מילות חלק מהשירים הכלולים בו הולחנו על ידי דודו טסה לאלבום מוזיקה הנושא את אותו השם. הספר זכה בציון לשבח בפרס רעיית נשיא המדינה על שם ד"ר גרדנר סימון לשירה עברית לשנת תשע"ח[3] ופרס ברנר לשירה לשנת 2019.[4] מנימוקי השופטים שהעניקו לאליהו את פרס ברנר: "המשורר אלי אליהו מציע בספרו מבט ייחודי על העולם בלשון מקורית ורגישה [...] בטון מאופק ורגיש פונה אליהו אל הבת הפרטית שלו ואל הילדים כולם, כמוסר להם בירושה חכמה עתיקה. שירתו של אלי אליהו, הפשוטה לכאורה אך הנוקבת במסריה, היא בגדר בשורה בימים אלה בהם החמלה איננה חזון נפרץ"[5].

בשנת 2020 יצא לאור הלחן של המוזיקאי עומר קורן לשיר "היסטוריה" שכתב אלי אליהו[6]. כמו כן, הלחין שירים נוספים של אליהו, כמו "הבור" ו"האבן".

חיים אישיים

אליהו אב לבת, אותה הוא מגדל במשמורת משותפת, מתגורר בגבעתיים.

ספריו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אלי אליהו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלי אליהו

על ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ שחרית", באתר יוטיוב
  2. ^ מתחת לפני האדמה
  3. ^ איתמר אייכנר, רעיית הנשיא העניקה פרס למשורר עמיחי חסון, באתר ynet, 19 בדצמבר 2018
  4. ^ המשורר אלי אליהו זכה בפרס ברנר לשירה
  5. ^ אלי אליהו זכה בפרס ברנר לשירה לשנת 2019, באתר ynet, 15 בספטמבר 2019
  6. ^ ביקורת סינגל - היסטוריה של עומר קורן, באתר יוסמיוסיק, ‏2020-03-16