ערך זה עוסק במקום מקראי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו איתם (פירושונים).

אֵתָם הייתה, לפי המקרא, התחנה השנייה במסלולם של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען.

לפי התורה, המקום נמצא ב"קצה המדבר"^[1] - בגבול שבין מצרים ה"נושבת"^[2] לבין מדבר ארץ מצרים^[3].

לשם איתם יש דמיון בשם המצרי ח'תֵם, שמשמעותו מצודה, מבצר - מקום מוגן ומבוצר. יש מזהים את המקום בסֶרָפֵאוּם, הנמצאת צפונית לאגם המר שבאמצע הדרך בין אִסְמָאעִילִיָה לאָבּוּ סֻלְטָן.