PROFILPELAJAR.COM

אישטוואן בתלן
Bethlen István
לידה	8 באוקטובר 1874; Gornești, רומניה
פטירה	5 באוקטובר 1946 (בגיל 71); מוסקבה, ברה"מ
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות קרפשי
השכלה	האקדמיה הצבאית הטרזיאנית (1893); אוניברסיטת אטווש לוראנד (1896); Faculty of Agricultural and Food Sciences, Széchenyi István University (1900) ;
תפקיד	ראש ממשלת הונגריה (14 באפריל 1921–24 באוגוסט 1931); שר האוצר ההונגרי ;
מפלגה	המפלגה הליברלית
בן או בת זוג	Margit Bethlen
פרסים והוקרה	אזרחות כבוד של הודמזוושרהיי (1921)
חתימה

אישטוואן בתלן, הרוזן מבתלן (בהונגרית: betleni gróf Bethlen István, גורנשטי, 8 באוקטובר 1874 – מוסקבה, 5 באוקטובר 1946) היה עורך דין, אגרונום ופוליטיקאי הונגרי. כיהן כראש ממשלת הונגריה בין 1921 לבין 1931. הוא היה ראש הממשלה בהונגריה במשך התקופה הארוכה ביותר במאה ה-20.

ביוגרפיה

מוצא משפחת בתלן, כמשפחת אצולה גבוהה, מגיע עד למאה ה-13. משפחת הרוזן בתלן הייתה משפחה פרוטסטנטית. אביו היה הרוזן אישטוואן בתלן מבתלן (1839–1881), אמו הייתה הרוזנת אילונה טלקי (1849–1914) מסֵק. סבו וסבתו מצד אביו היו, הרוזן יאנוש בתלן (1792–1851), שר חצר מלכותי וקיסרי, מזכיר הממשלה, והברונית ז'וז'נה וושלני מהַדַד (1808–1891). סבו וסבתו מצד אימו היו הרוזן דומוקוש טלקי (1810–1876), חבר הבית העליון של הפרלמנט ההונגרי לכל ימי חייו, האוצר הראשי של הכנסייה הרפורמית (פרוטסטנטית) של טרנסילבניה, חבר ההנהלה של האקדמיה ההונגרית למדעים, והרוזנת קלמנטינה טלקי (1827–1894). הרוזן אישטוואן בתלן והרוזנת אילונה טלקי התחתנו ב-5 בינואר 1870 ונולדו להם שלושה ילדים קלמנטינה (הרוזנת ארמין מיקש), אילונה ואישטוואן.

בתלן הבן נולד ב־1874, צפונית לטרגו מורש, במחוז מורש-טורדה. הוא למד בתרזיאנום בווינה ((1883–1893 התרזיאנום (במקור Collegium Theresianum, ואחר כך Theresianische Akademie), היה מוסד חינוכי על שם הנסיכה הגדולה מריה תרזה, ואחר מכן הקיסרית)) זה היה אקדמיה בווינה, במקור לחינוך צעירים ממוצא אצילי, שנסגרה בשנת 1938. לאחר לימודיו בווינה למד בשנים 1893–1896 בפקולטה למשפטים ומדע המדינה באוניברסיטת בודפשט. בשנים 1897–1900 היה עורך דין בפשט, ויחד עם זה בין 1897 ל־1898 היה חייל במשך שנה. בין 1898 ל-1900 היה סטודנט אורח באקדמיה המלכותית לכלכלה בהונגריה, שם קיבל תואר אגרונום. הוא השתתף בישיבות אספות המחוז כבר בשנת 1898–1899 ונבחר לנציג המחוז בשנת 1901 עד 1939. משנת 1900 ניהל את אחוזתו בטרנסילבניה. בשנת 1901 נשא לאישה את הסופרת הרוזנת מרגיט בתלן (1882–1970), ונולדו להם שלושה ילדים: אנדראש, אישטוואן וגאבור.

פעילותו הפוליטית

פעילותו הפוליטית של בתלן החלה בשנת 1901, אך הוא הפך למנהיג פוליטי חשוב רק בשנת 1918. בסתיו אותה שנה מתח ביקורת על מעשיה של ממשלת מיהאי קארואי. בשנים 1918 - 1919 הוא היה אחד המארגנים העיקריים של הכוחות האנטי-מהפכניים, בסתיו 1919 היה "שר טרנסילבני סודי". לפני כן בפברואר 1919 הקים את "מפלגת האיחוד הנוצרי-לאומי" (KNEP), ולאחר הקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הפך לראש "הוועדה האנטי-בולשביקית" (ABC) בווינה. משנת 1920 היה חבר ב"ברית הדרומית" הסודית ((הברית הדרומית (כינוי מסווה EX, ואחר כך ET) הייתה האגודה הסודית הנוצרית-לאומית החשובה ביותר שפעלה בתקופת שלטון מיקלוש הורטי, ובאמצעות מערכת היחסים המשפיעה שלה הייתה לה השפעה משמעותית על החיים הפוליטיים בהונגריה)).

תקופת "הקונסולידציה של בתלן" בהונגריה (1921–1931)

בשנת 1920 היה בתלן חבר במשלחת ההונגרית לקונגרס השלום בפריס שהכין את אמנת השלום בטריאנון. בתקופת משטר הורטי במשך עשר שנים (14 באפריל 1921 – 24 באוגוסט 1931) הוא היה ראש ממשלת הונגריה. ממשלתו, שהייתה מזוהה כנוצרית-לאומית, תמכה וייצבה את משטרו של העוצר מיקלוש הורטי. באוקטובר 1921, למרות תמיכתו הרגשית במלוכה, הוא תמך בהורטי למנוע את חזרתו של המלך (שהתפטר לפני כן), הקאמבק השני של המלך קרל הראשון, קיסר אוסטריה, לכס המלוכה ההונגרי ואז ביצע את ההליך החקיקתי של שלילת המלכות בהונגריה משושלת הבסבורג. בשנות העשרים של המאה העשרים, נאלצה ממשלת בתלן שוב ושוב להתמודד עם ביקורות של לגיטימיסטים (תומכי החזרת המלוכה), שלחלקם היה קול משמעותי בפרלמנט. כראש ממשלה, הוא הגביל וצמצם את זכות ההצבעה בבחירות והחזיר את ההצבעה הגלויה במחוזות, אך לא בערים הגדולות. מעשה זה סיפק רוב פרלמנטרי נוח למפלגת השלטון. עד שנת 1923 הוא הדיח ממפלגתו את הפוליטיקאים הלאומניים כמו של גיולה גמבש.

מדיניות פנים

מדיניות ממשלתו עשתה רבות למען ייצוב הכלכלה ההונגרית. בתלן הקים את הבנק הלאומי ההונגרי בשנת 1924 והשיג הלוואה של 250 מיליון קרונות מחבר הלאומים. הוא הסדיר את הגירעון הממשלתי, והנהיג את הפנגו ההונגרי בשנת 1927 וכן הנהיג מערכת מכסים חדשה. בשנת 1926 התערער מצבו עקב פרשת זיוף הפרנק הצרפתי בהונגריה. הוא הציע את התפטרותו, אך הורטי לא קיבל את ההתפטרות. ממשלתו החלה אז במדיניות תרבותית וחברתית חדשה, הנהיגה פנסיית חובה וביטוח רפואי חובה והחלה לשפר את רשת בתי הספר הציבוריים ואת בריאות הציבור. בשנת 1928 העביר חקיקה מקלה בחוק הנומרוס קלאוזוס שהתקבל בשנת 1920 והגביל מאותה עת את קבלת מספר היהודים לאוניברסיטאות.^[1] בתלן לא היה אמנם אנטישמי (כמו הורטי), אך בתקופת כהונתו הנוצרית-לאומית חלה הרעה במצב יהודי הונגריה, אם כי מצבם היה טוב לאין שיעור משנות השלושים שבאו לאחר סיום כהונתו ובוודאי משנות הארבעים הידועות לשמצה ברדיפת והשמדת היהודים.

בסוגיית הרפורמה בקרקעות, הוא התנגד לרפורמת הקרקעות הרחבה יותר, וייצג את עמדתם של בעלי האחוזות הגדולות. בהסתמך על קדושת הרכוש הפרטי דחה את הרעיון של פתרון הקיצוני יותר, דהיינו הפקעת האחוזות הגדולות, ותמך רק בדרך מוגבלת לספק את "רעב" האיכרים לאדמות. בנאומי הקמפיין שלו הוא תמך, אך בפועל, מנע את יישום הרפורמה בקרקעות. עם כל אלה, הוא תרם לשימור מערכת האחוזות הגדולות ללא כל שינוי מהותי.

מדיניות חוץ

מדיניות החוץ שלו הייתה לשנות את חוזה טריאנון ולצמצם ככל האפשר את ההשפעה הגרמנית והרוסית. הוא תכנן להחזיר השטחים מעבר לגבול שהיו מיושבים בהונגרים ללא משאל עם. הוא דגל לתת לרוסינים ולסלובקים להחליט לגבי השתייכותם המדינית, הוא רצה אוטונומיה בטרנסילבניה על בסיס שוויון בין העמים (ההונגרים והרומנים), והציע משאל עם דרומית להונגריה, באזור צפון ממלכת יוגוסלביה, שם ההונגרים היו במיעוט. בשנת 1927 כרת חוזה ידידות הונגרי-איטלקי ואז התקרב לגרמניה (עדיין של ויימאר). הוא ניסה למתן את השפעות המשבר הכלכלי העולמי על ידי לקיחת הלוואות, אך נאלץ לנקוט בצעדי צנע.

במלחמת העולם השנייה

לאחר כיבוש הונגריה על ידי הוורמכט ב-19 במרץ 1944, כלומר במהלך הכיבוש הגרמני, הוא ירד למחתרת וקיבל שבץ מוחי פעמיים במהלך הסתתרותו. בחודש ינואר 1945, כשהרוסים כבשו את בודפשט, הציע להם לשתף פעולה, אבל הושם במעצר בית. באפריל נלקח לברית המועצות כדי למנוע ממנו לנסות לאחד כוחות עם הכוחות אנטי-קומוניסטיים. הוא מת מדום לב בבית החולים בכלא בוטירקה במוסקבה, ב-5 באוקטובר 1946.

אותות כבוד

Hódmezővásárhely díszpolgára (1921)
Esztergom díszpolgára (1926)
Makó díszpolgára (1926)^[2]
Újkígyós díszpolgára (1927)^[3]
Kaposvár díszpolgára (1931)
Nagykanizsa díszpolgára (2012)
אזרח כבוד בהודמזוושרהליי (1921)
אזרח כבוד באסטרגום (1926)
אזרח כבוד של מקו (1926)^[4]
אזרח כבוד אויקידיוש (1927)^[3]
אזרח כבוד בקפושוואר (1931)
אזרח כבוד נג'קניז'ה (2012)

כתביו העיקריים

A magyar birtokpolitika feladatai Erdélyben (1913)
Magyarország az új Európában (1925)
Bethlen István titkos iratai (1972)
Válogatott politikai írások és beszédek (2000)^[5]
משימות מדיניות הרכוש ההונגרי בטרנסילבניה (1913)
הונגריה באירופה החדשה (1925)
המסמכים הסודיים של אישטוואן בתלן (1972)
כתבים ונאומים פוליטיים נבחרים (2000)^[5]

ראו גם

Osztrák–Magyar Monarchia
130 éve született Bethlen István Fábri Ferenc (Múlt-kor)
Zsolt Béla: Bethlen
Romsics Ignác: Bethlen István miniszterelnöksége, Rubicon, 1996. online változat.
האימפריה האוסטרו-הונגרית
פרנץ פאברי: אישטוואן בתלן נולד לפני 130 שנה
בלה ז'ולט: בתלן
איגנץ רומשיץ' : ראשות הממשלה של אישטוואן בתלן, רוביקון, 1996.

לקריאה נוספת

Romsics Ignác: Bethlen István - politikai életrajz 2., átdolg. kiad. utánny. (Osiris Kiadó, Bp., 2005) 520 p. 4 t. : ill. (Ser. Millenniumi magyar történelem : életrajzok, 1585-4272) ISBN 963-389-715-7
נתנאל קצבורג: תולדות האנטישמיות בהונגריה 1944-1867. מרכז זלמן שוקן לתולדות ישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אישטוואן בתלן בוויקישיתוף

אישטוואן בתלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אישטוואן בתלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ Varannai Zoltán: Numerus clausus, Rubicon Online >>
^ Tóth Ferenc (muzeológus)|Tóth Ferenc dr. - Domokos László: Címerek és díszpolgárok Makón. A Makói Múzeum Füzetei, 69. Makó, 1991.
^ ¹ ² Újkígyósi Közgyűlési Jegyzőkönyvek 1927. Békés Megyei Levéltár V. 338. a.6. 23/1927 bejegyzés.
^ Tóth Ferenc dr. - Domokos László: Címerek és díszpolgárok Makón. A Makói Múzeum Füzetei, 69. Makó, 1991.
^ ¹ ² szerk., utószó Romsics Ignác. Budapest: Osiris, 2000. 462 o. (Ser. Millenniumi magyar történelem : politikai gondolkodók, 1585-4256) ISBN 963-379-679-2