איסר בן צבי נולד כאיסר גוז'נובסקי ב-1913 בווילנה לאברהם גוז'נובסקי ולמינה (ממשפחת מנזט). איסר התחנך בווילנה בבית ספר עברי עממי ובהמשך סיים בית ספר תיכון יהודי. היה מראשי תנועת גורדוניה בפולין וחבר ועד החלוץ בווילנה. ב-1934 עלה ארצה והצטרף לקבוצת דגניה ב' שם נישא לאשתו וב-1944 עבר עם משפחתו לקיבוץ מעלה החמישה שם היו עד 1949.
עם סיום מלחמת העולם השנייה גילה כי הוריו ושניים מאחיו אבדו בשואה. אחות ואח ששרדו את המלחמה עברו לרוסיה.
ארגון "הבריחה"
באוגוסט 1945 נשלח בן צבי לפולין מטעם המוסד לעלייה ב' של ארגון ההגנה על מנת למסד את ארגון הבריחה. יחד איתו הגיעו צבי נצר ויוחנן כהן. בן צבי שהה בפולין עד 1947 כשבתקופה זו הציג את עצמו כניצול מחנה בשם שמעון שחזר למולדתו פולין.[1]
ב-1936 נשא בן צבי לאשה את עדה אופנהיים (ילידת 1912). בתקופה שחיו בדגניה נולדו לזוג שלושה ילדים (אברהם, עזריה ושולמית). נפטר ב-1971 ונקבר בבית הקברות בחולון. אשתו עדה נפטרה ב-2000.
