סטיר נולדה וגדלה בקארדיף, ויילס לאם עקרת בית ולאב סוחר בדים[2]. אחיה, מורטימור, מת בשנת 1883 ממחלת השעלת, אחותה גלאדיס נחנקה למוות בגיל שנה וחצי מכפתור שבלעה ואחותה לינדה לקתה בשחפת ונזקקה לטיפול צמוד[3]. סטיר החלה לשחות בגיל שמונה[4], והתאמנה בצעירותה באגם פארק רות' (אנ')[2]. תחילה שחתה בסגנון חזה, אולם כשהחלה להתחרות בתחרויות, אימצה את הסגנון החופשי[4]. בין השנים 1907–1913, הייתה אלופת ויילס במשחה ל-100 יארד חופשי[2].
תחרות אולימפית
באולימפיאדת סטוקהולם (1912), נשים הורשו לראשונה להשתתף בתחרויות השחייה באולימפיאדה[2]. סטיר נכללה במשלחת הבריטית ביחד עם חמש ספורטאיות נוספות (באולימפיאדה זו השתתפו 50 נשים ו-2500 גברים)[4] והשתתפה בשני המשחים היחידים שנערכו לנשים: משחה ל-100 מטר חופשי ומשחה שליחות 4x100 מטר חופשי[1]. תחילה השתתפה במשחה ל-100 מטר חופשי. בשלב חצי הגמר של המשחה התנגשה סטיר ביריבתה הגרמנייה[5]. היא סיימה ראשונה בשלב חצי הגמר, אולם עקב מחאתה של המשלחת הגרמנית, סטיר נפסלה ולא עלתה למשחה הגמר[3]. לאחר מכן, השתתפה במשחה שליחות 4x100 מטר חופשי. בתחרות זו, זכתה במדליית זהב[2] ביחד עם ג'ני פלטשר, בל מור (אנ') ואנני ספירס (אנ') בשיא עולם חדש של 5:52.8 דקות, לפני גרמניה (6:04.6 דקות) ואוסטריה (6:17.0 דקות). סטיר היא האישה הוולשית הראשונה שזכתה במדליית זהב אולימפית (96 שנה לאחר מכן, רוכבת האופניים, ניקול קוק (אנ'), הייתה לספורטאית הוולשית השנייה שזכתה במדליית זהב אולימפית)[1]. לאחר הזכייה, מלך שוודיה הניח זרי דפנה (אנ') על ראשיהן של ארבע השחייניות הבריטיות[3].
חיים אישיים
סטיר פרשה משחייה תחרותית בשנת 1913[4]. בשנת 1915 התחתנה עם ויליאם ניקולסון, יו"ר מועדון הכדורגלקארדיף סיטי, ונולדו לה שלוש בנות[3].
.jpg)
