אייזק וייט נולד בעיירה פיטרבורו שבניו המפשייר, בנו של קצין צבא שהגיע לדרגת מייג'ור גנרל. הוא השלים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת נוריץ' (Norwich) שבוורמונט ב-1922. שלושים שנה אחר כך, ב-1951, סיים באותה אוניברסיטה לימודי תואר שני במדע הצבא (Military Science).
בשנת 1928 נישא לג'וליה קוטון, אשתו למשך 61 שנים. במותם לא היו להם ילדים.
שירות צבאי
הקריירה הצבאית של וייט נמשכה 38 שנים.
ב-1923 הוסמך וייט לקצין בחיל הפרשים. בשנות ה-30 הצטרף לבריגדת חיל הפרשים השביעית, כמבוא לפעולתו כמפקד שריון במלחמת העולם השנייה. הוא היה רוכב סוסים מנוסה, ולימים הנהיג את נבחרת הרכיבה של צבא ארצות הברית באולימפיאדת לונדון בשנת 1948.
ב-1932 שירת בבית הספר של חיל הפרשים בפורט ריילי. למד בבית הספר למטה בפורט לוונוורת'.
ב-1940 החל לשרת בדיוויזיה המשוריינת ה-2 בדרגת מייג'ור, ושירת בה במשך חמש שנים בתפקידים שונים. בשנים אלו השתתפה הדיוויזיה במסעי המלחמה בצפון אפריקה, בסיציליה ובמערב אירופה. במהלך המערכה בנורמנדי היה וייט מפקד צוות הקרב B (תפקיד שקול למפקד חטיבה) ויחידתו מילאה תפקיד חשוב במבצע קוברה. בינואר 1945, בשלהי הקרב על הבליטה, מונה וייט לתפקיד מפקד הדיוויזיה, אותו מילא עד ספטמבר 1945. בפיקודו הדיוויזיה בכיתור הכוחות הגרמנים בכיס הרוהר, חצתה את נהר האלבה ופגשה את הצבא הסובייטי שנכנס לגרמניה ממזרח.
ב-1948 מונה וייט למפקד חיל המשטרה האמריקאי, שהיה מופקד על קיום הסדר והביטחון באזורי הכיבוש האמריקאים בגרמניה ובאוסטריה. הוא הקים את מרכז אימוני השריון האמריקאי בוילסק (Vilseck) שבגרמניה. לאחר מכן שב לארצות הברית וכיהן כמפקד בסיסי ההדרכה בפורט נוקס, בפורט ריילי ובפורט בנינג וכראש המטה של הארמייה הראשונה במדינת ניו יורק.
לאחר פרוץ מלחמת קוריאה מילא וייט תפקיד חשוב בפיתוח אמצעי לחימה משוריינים לצורכי המלחמה. ב-1952 קודם לדרגת לוטננט גנרל ופיקד על הקורפוס ה-10 בקרבות שניהל בקוריאה. בהמשך פיקח על אימוניהן של ארבע דיוויזיות דרום קוריאניות. ב-1953 מונה למפקד הארמייה הרביעית בטקסס.
ב-1955, לאחר תום מלחמת קוריאה, היה וייט לגנרל בעל ארבעה כוכבים ומונה למפקד פיקוד האו"ם בקוריאה. ב-1957 מונה למפקד כוחות צבא ארצות הברית באוקיינוס השקט, תפקיד שאותו מילא עד לפרישתו משירות צבאי ב-1961.
ב-1970 פרסם את ספרו Alternative to Armageddon: the Peace Potential of Lightening War, שבו קרא לשימוש במלחמת תנועה מהירה כאלטרנטיבה למלחמה גרעינית או למלחמת התשה דוגמת מלחמת וייטנאם.