הוא נולד למשפחת איכרים, אבל ב-1845 הצליח להתקבל לאוניברסיטה הממלכתית לאמנויות של סטרוגנוב במוסקבה. ארבע שנים לאחר מכן סיים את לימודיו עם תעודת הוראת באמנות. מ-1851 עד 1858, הוא המשיך את לימודיו באקדמיה הקיסרית לאמנויות[ אצל בוגדן וילוולדה.[1]
בתערוכה בשנת 1854, אחד מציוריו נרכש על ידי הצאר ניקולאי הראשון, אז נקשר גם לפטרון איש העסקים והפילנתרופ ואסילי קוקורב.
תהלוכת הצלב בכפר, 1858
יצירת הסיום שלו, "תהלוכת הצלב בכפר" זכתה במדליית זהב. בנוסף זכה במלגה ללימודים בחו"ל עד שש שנים. מ-1860 עד 1865, הוא נדד ברחבי אירופה, ביקר בווינה, פריז, דרזדן ואמסטרדם, תוך כדי שליחויות עבור אספן האמנות המפורסם פאבל טרטיאקוב. הוא בילה שנתיים ברומא, ואחריהן חזר הביתה.
הזמנה לווילנה
בשנת 1866 הפך למורה לרישום וקליגרפיה בגימנסיה בויטבסק. אולם מאוחר יותר באותה שנה פנו אליו נאמני מחוז בית הספר של וילנה והוא הוזמן לארגן שם בית ספר לאמנות. כמעט היה בלתי אפשרי למצוא ציירים טובים ומקומיים שיכינו אייקונים וציורי קיר לכנסייה האורתודוקסית המזרחית מאז שאוניברסיטת וילנה נסגרה ב-1831. הוא עבר לווילנה ומיד החל ללמד מגוון רחב של נושאים הקשורים לאמנות במספר בתי ספר. באותה תקופה החל להשתתף גם בתערוכות שערכו הנודדים. ב-1868 הוא הפך לאקדמאי.[2]
במהלך השנים הבאות, בנוסף להוראה, יצר יצירות דתיות ודיוקנאות רבים של אקדמאים ופוליטיקאים ידועים, יחד עם מבחר רחב של סצנות ז'אנר.
ב-1897 הוא שיתף פעולה עם הפסל מטווי צ'יז'וב וההיסטוריון האדריכלי וסילי גריאזנוב כדי ליצור אנדרטה למיכאיל מוראביוב בווילנה. הוא גם יצר מספר רב של אייקונים לאזורים סמוכים, וכן מינסק, לובלין וורשה.
עד מותו, למדו אצלו בבית הספר לאמנות כמעט 4,000 תלמידים. 193 מהם סיימו את לימודיהם והמשיכו לאקדמיה הקיסרית או למוסדות אחרים ברוסיה ומחוצה לה. הוא גם היה פעיל בעניינים תרבותיים ופילנתרופיים וזכה בפרסים ממלכתיים רבים, כגון מסדרי סנט ולדימיר וסנט אנה.
הוא צייר מעט מאוד בשנותיו האחרונות, עקב ראייה כושלת.
