איוואן ולדימירוביץ' טיולנב (ברוסית: Иван Владимирович Тюленев; 28 בינואר 1892 - 15 באוגוסט 1978), היה גנרל סובייטי שפיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה צבאית
טיולנב נולד ב-28 בינואר 1892 בכפר בפלך סימבירסק, לחייל משוחרר שלחם במלחמה העות'מאנית-רוסית, ובשנת 1906 נשלח לעבוד בטחנת קמח, אולם בשל השכר הנמוך חזר לכפרו. בשנת 1907 נאלצו בני המשפחה לברוח מהכפר, בעקבות דיכוי מהפכת 1905 על ידי הז'נדרמריה. בשנת 1913 התגייס טיולנב לצבא האימפריה הרוסית, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-5. טיולנב לחם בשורות הרגימנט במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואף קיבל 4 פעמים את עיטור צלב גאורגי.
לאחר מהפכת אוקטובר הצטרף טיולנב לצבא האדום, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה ובמהלך מלחמת פולין-אוקראינה. בשנת 1921 השתתף טיולנב בדיכוי מרד קרונשטאדט, ולאחר מכן מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-15. בשנת 1922 מונה למפקד דיוויזיית פרשים במחוז הצבאי מוסקבה, ובשנת 1924 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-14. לאחר מכן מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-10, ובשנת 1927 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים הקווקזית ה-2. לאחר מכן מילא תפקידים שונים בחיל הפרשים, ובספטמבר 1939 מונה למפקד הארמייה ה-12, ופיקד עליה במהלך פלישת ברית המועצות לפולין. ביוני 1940 היה טיולנב אחד משלושת הגנרלים הראשונים בצבא האדום שקיבלו את דרגת "גנרל ארמייה", יחד עם גאורגי ז'וקוב וקיריל מרצקוב. לאחר מכן מונה למפקד המחוז הצבאי עבר הקווקז, ובאוגוסט מונה למפקד המחוז הצבאי מוסקבה.
מלחמת העולם השנייה
עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות מונה טיולנב למפקד החזית הדרומית, וב-29 באוגוסט 1941 נפצע קשה במהלך הקרבות על יד דנייפרופטרובסק. לאחר החלמתו מונה טיולנב למפקד המחוז הצבאי אוראל, וב-15 בפברואר 1942 מונה למפקד חזית עבר הקווקז, עמה לחם בקרב על קווקז, ומילא תפקיד זה עד סוף המלחמה.
לאחר המלחמה
בשנת 1947 מונה טיולנב למפקח הכללי של חיל הפרשים, ולאחר מכן מילא תפקידים שונים בצבא עד לשנת 1958. ב-15 באוגוסט 1978 מת טיולנב בביתו שבמוסקבה, ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
קישורים חיצוניים
