האחוזה היא אחת הדוגמאות הבודדות בסלוניקי, לבית בורגני בסגנון אקלקטי. האדריכל, אלי מודיאנו הוסיף לסגנונו האקלקטי - בעיקר על המעקות ודלתות המתכת של הכניסה הראשית - אלמנטים של אר נובו, הזרם האמנותי החדש שהיווה השראה לאדריכל במהלך לימודיו באקול סנטרל פריז ובתכנון מבנים ארכיטקטוניים.
תצורת החזיתות מאופיינת בחלוקה ל-3 מרכיבים: בסיס-תיכון-כותרת (חלק עליון), עם סיתות אבן לא סדיר בבסיס, מסדים גלויים ופתחים גדולים בחזית הדרומית-מערבית. המבנה בעל ארבעה מפלסים, בשטח כולל של 1,200 מ"ר. כל מפלס מכיל חלל מרכזי גדול בצורת מתומן, שסביבו חדרי המגורים בצורה א-סימטרית.
אסימטריה זו, הבאה לידי ביטוי בשני סוגי החזיתות, אופיינית לאדריכלות האקלקטית אך גם לציוריות (פִּיטוֹרֶסְקִי) (אנ'). חזית מקורה בת שתי קומות מחברת את החזית הדרומית והמערבית לרצף אחד ובו עמודים וקשתות אליפטיות מסביב. ה"אכסדרה" (גלריה) הדו-קומתית הזו, המשקיפה על הים ממערב ועל רכס האולימפוס מדרום, הפכה את האחוזה לייחודית ונבדלת מאחוזות אחרות בסלוניקי.
שימושים
האחוזה נבנתה בשנת 1906 עבור הגביר יעקב מודיאנו ומשפחתו. ב-1913, מיד לאחר כיבוש סלוניקי על ידי יוון, הוא נקנה על ידי הממשלה היוונית וניתן לקונסטנטינוס הראשון, מלך יוון ולמשפחת המלוכה. לאחר מכן הוא ניתן למפקד העליון של מקדוניה, ושימש כמבנה מגורים של המלך גאורגיוס השני.
בשנת 1947 הוקם בבניין בית הספר לרפואה צבאית ובתחילת שנות ה-60 בית הספר לתאולוגיה. בשנת 1970 החל לשמש כמוזיאון לפולקלור ואתנולוגיה של מקדוניה.