ערך זה עוסק בקיבוץ בישראל. אם התכוונתם לאוושה, ראו קולות הלב. למשמעויות נוספות, ראו אושא (פירושונים).

אושה

הכניסה לקיבוץ אושה
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	חיפה
מועצה אזורית	זבולון
גובה ממוצע[1]	‎31 מטר
תאריך ייסוד	1937
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
- אוכלוסייה	576 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הגליל המערבי מוגדלת)   אושה (למפת הגליל המערבי רגילה)   אושה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אושה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום אושה 32°47′46″N 35°06′53″E / 32.7960264000653°N 35.1146579124942°E / 32.7960264000653; 35.1146579124942 מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון באדום - אושה בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2]	7 מתוך 10

אוּשָׁה הוא קיבוץ בעמק זבולון, מדרום לקריית אתא. בעבר השתייך לחבר הקבוצות, לאיחוד הקבוצות והקיבוצים ולתנועה הקיבוצית, וכיום הוא משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ נכלל במועצה אזורית זבולון.

מקור השם הוא העיר הקדומה אושא, שבה ישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, והשם נשתמר בכפר הערבי הושה. תחילה, בראשית שנות השלושים, ניתן השם לקיבוץ הנקרא היום רמת יוחנן. משניתן לקיבוץ רמת יוחנן שמו, 'התפנה' השם, וניתן, כאמור להלן, לקיבוץ סמוך.

קיבוץ אושה נוסד בקיץ 1937, והיה לקיבוץ הראשון של תנועת הנוער הציוני. הגרעין המייסד שהורכב מחניכי תנועת הנוער הציוני בפולין, התארגן עוד ב-1930 בפתח תקווה והכשירו את עצמם להתיישבות במושבות השרון כפר סבא, מגדיאל ופתח תקווה. לאחר שכוונה להתיישב באזור קריית ענבים התבטלה, עברו שני פלגים של הגרעין, שבינתיים התפצל לארבע, לכפר אתא, בהמתנה לעלייה לקרקע לאדמות הקרן הקיימת באושא, כאשר כל אחד משני הפלגים דורש להתיישב באדמות אושא. באוגוסט 1937 נמצאה פשרה, כאשר שטח האדמה שיועד להתיישבות באושא הוכפל ושני הפלגים עלו להתיישבות במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה. אחד הפלגים נשא את השם "כפר אושה", והשני, שכונה תל יצחק, עזב את המקום בקיץ 1938 והתיישב בנקודת הקבע שלו בשרון. הגם שהעלייה להתיישבות של אושא לא לוותה בבניית חומה ומגדל, נחשבת אושה לאחד מיישובי חומה ומגדל^[3]. באוקטובר 1938 הונחה אבן פינה לשלושה בתים ראשונים של יישוב הקבע, עם תקווה להשלמת הבנייה תוך מספר חודשים^[4].

במלחמת העצמאות הותקפו אושה ורמת יוחנן הסמוכה בידי הגדוד הדרוזי של "צבא ההצלה" של פאוזי אל קאוקג'י, אולם תושבי היישובים הצליחו להדוף את ההתקפות.

במקום היה מפעל לעדשות פלסטיות ("אופטיפלס"). כיום קיימים מספר ענפי משק הכוללים חוות סוסים, מטעי אבוקדו, נגריה, גידולי שדה ועוד.

מדיה וקבצים בנושא אושה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אושה
• יערה שאלתיאל, חורבת אושה (אושא)- תוכנית לשימור האתר ולפיתוחו, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2008
• אושה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

יישובי מועצה אזורית זבולון (מחוז חיפה) קיבוצים אושה • יגור • כפר המכבי • רמת יוחנן • שער העמקים מושבים כפר ביאליק • כפר חסידים א' יישובים קהילתיים כפר חסידים ב' • נופית כפרים ערביים אבטין • ח'וואלד • ראס עלי מוסדות מכללת אורנים מפת יישובי המועצה האזורית מפת היישובים של מועצה אזורית זבולון באדום - אושה בירוק - מיקום בניין המועצה