מקור השם הוא העיר הקדומה אושא, שבה ישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, והשם נשתמר בכפר הערביהושה. תחילה, בראשית שנות השלושים, ניתן השם לקיבוץ הנקרא היום רמת יוחנן. משניתן לקיבוץ רמת יוחנן שמו, 'התפנה' השם, וניתן, כאמור להלן, לקיבוץ סמוך.
היסטוריה
קיבוץ אושה נוסד בקיץ 1937, והיה לקיבוץ הראשון של תנועת הנוער הציוני. הגרעין המייסד שהורכב מחניכי תנועת הנוער הציוני בפולין, התארגן עוד ב-1930 בפתח תקווה והכשירו את עצמם להתיישבות במושבות השרון כפר סבא, מגדיאל ופתח תקווה. לאחר שכוונה להתיישב באזור קריית ענבים התבטלה, עברו שני פלגים של הגרעין, שבינתיים התפצל לארבע, לכפר אתא, בהמתנה לעלייה לקרקע לאדמות הקרן הקיימת באושא, כאשר כל אחד משני הפלגים דורש להתיישב באדמות אושא. באוגוסט 1937 נמצאה פשרה, כאשר שטח האדמה שיועד להתיישבות באושא הוכפל ושני הפלגים עלו להתיישבות במרחק של כמה מאות מטרים זה מזה. אחד הפלגים נשא את השם "כפר אושה", והשני, שכונה תל יצחק, עזב את המקום בקיץ 1938 והתיישב בנקודת הקבע שלו בשרון. הגם שהעלייה להתיישבות של אושא לא לוותה בבניית חומה ומגדל, נחשבת אושה לאחד מיישובי חומה ומגדל[3]. באוקטובר 1938 הונחה אבן פינה לשלושה בתים ראשונים של יישוב הקבע, עם תקווה להשלמת הבנייה תוך מספר חודשים[4].