למדה בבית הספר תיכון עירוני ה' בתל אביב. בשנים 1976–1978 שירתה בצה"ל. ב-1981 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ועד שנת 1983 התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בשנת 1983 קיבלה רישיון לעריכת דין ועד שנת 1984 עבדה כשכירה במשרד עורכי דין. בשנים 1984–1990 עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).[1]
במאי 1990 נבחרה לשופטת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, וביולי 2004 מונתה לסגנית הנשיאה בבית הדין האזורי בתל אביב. בספטמבר 2010 התמנתה לנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, כשהיא מחליפה בתפקיד את השופט מיכאל שפיצר, שמונה לראשות בית הדין האזורי בתל אביב.[2] ב-31 באוגוסט 2017 פרשה לגמלאות.[1]
מאז שנת 1990 מרצה סלע במסגרות שונות בתחום דיני העבודה, שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה. לאחר פרישתה הצטרפה לצוות חברת 'המשכן לבוררות ופתרון סכסוכים'.[3]
במרץ 2019 נתמנתה לשופטת חוקרת במטרה לבדוק את הטענות בדבר הטרדה מינית מצד בעל השליטה בחברת הביטוח איילון כנגד דירקטורית בחברה.[4] ב-2024 כתבתה דו"ח בפרשה בה דירקטורית בחברת הביטוח מגדל האשימה דירקטורית אחרת בהטרדה מינית.[5]
פסק דין אורלי סלע
במסגרת עבודתה כבודקת חיצונית עבור חברות של פרשיות הטרדה מינית, נדרשה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לגלות חומרים מתוך אחד מהליכי הבירור שהובילה. סלע ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על ההחלטה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי עומדת לה כממונה חיצונית הזכות להיות צד להליך המשפטי ולהגיש את הערעור על ההחלטה, שכן מדובר במסמכים ועדויות שנאספו על ידה. בית הדין הארצי הבהיר כי יש חשיבות שהליכי בירור תלונות על הטרדה מינית יעשו בסודיות על מנת לענות על חששות המתלוננות. עם זאת, הסתייג בית הדין והוסיף כי חובת סודיות אין משמעותה בהכרח הטלת חיסיון על הליך הבירור, וכי החיסיון בהליכים אלו הוא יחסי ואיננו מונע לחלוטין גילוי מידע מהליך הבירור ככל שייקבע כי "הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה". בהתאם המליץ בית הדין לבחון את גילוי חלק מחומרי הבדיקה בהתאם לבחינת רלוונטיות של המסמך ועוצמתה; המידה בה הגילוי תורם לחשיפת האמת מול הפגיעה בערכים המוגנים על ידי החיסיון וכן בחינת החלופות לגילוי מלא והאם לצדדים ישנן דרכים חלופיות להוכיח טענותיהם.[6][7]
