אורי (בגרמנית: Uri, האזנהⓘⒾ) הוא קנטון במרכז שווייץ, והוא אחד מעשרים ושישה הקנטונים של שווייץ. בשטח הקנטון נמצא נהר רויס שבין מעבר סנקט גוטהרד וימת ארבעת הקנטונים. האוכלוסייה בקנטון היא קתולית והשפה המדוברת בו היא גרמנית.
גאוגרפיה
הקנטון ממוקם במרכז המדינה. אדמות הקנטון הן עמק הנהר רויס וגדותיו העיקריות של הנהר. השטח הכולל של הקנטון הוא 1,077 ק"מ². יערות מכסים שטח ניכר מהקנטון, ויותר מעשרים אחוז מהשטח הלא יצרני באורי מכוסה קרחונים. הפסגה הגבוהה ביותר באורי היא הדאמסטוק (3,630 מ '), צפונית למעבר פורקה.
היסטוריה
אורי מוזכר לראשונה ב-732 כשייך לרייכנהאו. ב-853 הוא ניתן למנזר בציריך על ידי לואי הגרמני.
נהוג לחשוב שהשם "אורי" בא מהמילה הגרמנית העתיקה ל"שור בר" ("אורוקס" – Aurochs, Ur או Urus). השערה זו נתמכת על ידי העובדה שבסמל המסורתי של הקנטון מוצג ראש של שור.
ב-1243 למחוז הייתה חותמת ידועה. עד 1274, רודולף מבית הבסבורג הכיר בפריבילגיות האלו. אורי הוא אחד משלושת הקנטונים המקוריים בשווייץ, שראשיו חתמו על מכתב האיחוד ב-1291. ב-1386 אורי השתתף בניצחון על האוסטרים בסמפך. כתוצאה מכך סיפח אורי את שטחי "אורסרן" ב-1410.
הקנטון שרד את הרפורמציה ונשאר קתולי. בזמן הרפובליקה ההלבטית היה אורי חלק מארבעת חלקי הקנטון "ולדשטטן" (Waldstätten). לאחר מכן, ב-1803, קיבל אורי חזרה את עצמאותו. כל ניסיונות של שינוי דתי או חוקתי נדחו.
פוליטיקה
החוקה הנוכחית נוצרה ב-1888, ושונתה ב-1929 כשהקונגרס הפתוח נוסד. בירת הקנטון היא אלטדורף.
כלכלה
השדות המעובדים של הקנטון ממוקמים בבקעת נהר הרויס. ישנם שדות מרעה במדרונות התחתונים של ההרים. מכיוון שרוב השטח הוא הררי, הוא אינו טוב לעיבוד. באלטדורף יש מפעלים לייצור כבלים וגומי.
תיירות היא מקור הכנסה חשוב בקנטון אורי. רשת מצוינת של כבישים תיירותיים מצויה בהרים, המובילים למעברי הרים ומעניקים גישה לקנטונים סמוכים. הרכבת הראשית היא קו סנט גוטרד, וחלק ניכר מהכוח ההידרואלקטרי המיוצר על ידי מפעלים בנהר הרויס משרתים את תוואי הרכבת.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים