נולדה בפילדלפיה, ארצות הברית. בתחילת שנות העשרים לחייה, החלה לשחק טניס, כפעילות שנועדה להסיח את דעתה ממות אחותה. וושינגטון, שלא התאמנה בשיעורי טניס מקצועיים, פיתחה בעצמה טכניקה לאחיזת המחבט. בשנת 1924 זכתה לראשונה בתחרות לאומית כשהביסה את שחקנית הטניס דורותי רדקליף (Dorothy Radcliffe). במשך 12 שנים ברציפות, וושינגטון נותרה בלתי מנוצחת. היא ניצחה באליפויות ליחידות ולזוגות, וזכתה בסך הכל ב-14 אליפויות של איגוד הטניס האמריקאי (איגוד הטניס לאפרו-אמריקאים), מתוכן - שבע אליפויות ברציפות. יריבתה הלבנה, הלן וילס, שהפגינה דומיננטיות רבה במשחקי התאחדות הטניס של ארצות הברית (USTA) (אנ') וזכתה לתהילה רבה יותר מזו של וושינגטון, סרבה להתחרות נגד וושינגטון, על אף שזו הביעה מספר פעמים את רצונה להתחרות נגד וילס[1].
בשנת 1935, וושינגטון פרשה מעולם הטניס, אולם בשנת 1937 שבה לשחק נגד פלורה לומאקס (Flora Lomax) שזכתה באליפות איגוד הטניס האמריקאי בשנת 1936. בתחרות זו, וושינגטון ניצחה והיא המשיכה לשחק באיגוד הטניס האמריקאי עד שעובדי הארגון ביקשו ממנו לפרוש בשנית בטענה כי הדומיננטיות שלה פוגעת בתקוות של שחקניות טניס צעירות באיגוד[1]. בגיל 32 החלה לשחק כדורסל עם קבוצת Germantown Hornets והובילה את הקבוצה לניצחון לאומי. בין השנים 1932–1942, שיחקה כדורסל בקבוצת Philadelphia Tribunes בעמדת סנטר ואף אימנה אותה. הקבוצה זכתה ב-11 ניצחונות רצופים באליפויות עולם בכדורסל לשחורים. וושינגטון, שלא שיחקה מעולם נגד שחקניות כדורסל לבנות, נחשבה לשחקנית הכדורסל השחורה הטובה ביותר בעולם[2]
