אוצר המונחים הפילוסופיים ואנתולוגיה פילוסופית חובר על ידי יעקב קלצקין בשנות ה-20 של המאה ה-20. הוא לקסיקון מונחים בפילוסופיה היהודית ומהפילוסופיה הערבית בימי הביניים ובראשית העת החדשה, ונספח אנתלוגי חמישים חיבורים של פילוסופים יהודים וקראים וערבים; חלקם שהיו מודפסים, ושבעה בכתבי יד שלפניו.
חיבורו ומבנהו
המונחים העבריים שהובאו בלקסיקון, נלקחו מהיצירות שנתחברו בעברית או שנתחברו בשפות אחרות, בעיקר ערבית, ותורגמו לעברית על ידי מתרגמים, בדרך כלל, בני זמנם של המחברים. על כן, ה"אוצר" מהווה גם מחקר לשוני של השפה העברית, הן כפי שנעשה בה שימוש בחיבורים פילוסופיים, והן בעבודות התרגום שלהם, בדרך כלל מערבית.
המונחים סודרו על פי סדר האלפבית. בכל מונח הובאו מילים נרדפות, תרגומי המונח בדרך כלל בגרמנית, וציטטות הכוללות אותו במספר חיבורים.
קלצקין החל את עבודת כתיבת ה"אוצר", לשם שימושו הפרטי כחוקר הספרות העברית לדורותיה, ובמשך הזמן כאשר הצטברו בארכיונו שמות רבים, החליט לבחור ולאסוף את המונחים באופן שיטתי, ולכונן לקסיקון מקיף. לעבודתו נעזר בין השאר באוסף הספרים שהיה בספריה העירונית בערים פרנקפורט וציריך, וכן באוספי "הספרייה הפרוסית" בברלין וספרית בית המדרש לרבנים בניו יורק.
המהדורה הראשונה של הלקסיקון ראתה אור בארבעה כרכים בהוצאת אשכול בברלין בשנת תרפ"ח 1928; האנתולוגיה שנספחה אל הלקסיקון ראתה אור בשנת תרפ"ו 1926. מהדורה נוספת ראתה אור בשנות ה-30 של המאה ה-20.
בשנים האחרונות פועל באוניברסיטת המבורג המיזם "PESHAT in Context" ליצירה של תזאורוס דיגיטלי מורחב על בסיס הלקסיקון. העורכים מציינים כי קלצקין התמקד במונחים ומשמעויות מתקופת הרמב"ם וקודמיו, השמיט מונחים מסוימים, ולא ציין את מקורם משפות זרות במקרים רבים, ועם זאת זהו כלי חשוב לחוקרים גם היום. אתר המיזם מספק לקוראים סריקה של הלקסיקון במלואו, אך ללא האנתולוגיה.
האנתולגיה
האנתולוגיה כוללת חלקים מהחיבורים בעברית ובערבית של הוגי דעות, רבנים ומלומדים, שמהם בין השאר נלקחו מונחים ללקסיקון, בהם (על פי סדר הא"ב):
ותרגומיהם של מבחר מתרגמים, כגון אברהם הלוי חסדאי, ומשה אבן תיבון שתרגם את ספר ההויה וההפסד של אריסטו.
קישורים חיצוניים
