PROFILPELAJAR.COM

1. פ.צ. אוניון ברלין
1. FC Union Berlin
מידע כללי
כינוי	אייזרן יוניון (איחוד ברזל)
תאריך ייסוד	1906
אצטדיון	שטדיון אן דר אלטן פרסטראיי, ברלין ; (תכולה: 21,717)
יו"ר	דירק צינגלר
מאמן	בו סוונסון
ליגה	הבונדסליגה
	www.fc-union-berlin.de
תלבושת

1. פוסבאל קלוב אוניון ברלין (בגרמנית: 1. FC Union Berlin e.V) הוא מועדון כדורגל גרמני מקצועני הפועל בעיר ברלין ומשחק בבונדסליגה. המועדון נוסד ב-1906 והחל לפעול תחת שמו הנוכחי בשנת 1966 במזרח גרמניה.

האצטדיון הביתי של המועדון, שטאדיון אן דר אלטן פרסטראיי (בגרמנית: Stadion An der Alten Försterei, בתרגום חופשי: "האצטדיון אשר סמוך לביתו הישן של שומר היערות"), או בקיצור "אלטה פורסטראיי", הוא אצטדיון הכדורגל הגדול בברלין (האצטדיון האולימפי, הגדול ממנו בהרבה, הוא אצטדיון רב-תכליתי המארח גם תחרויות אתלטיקה ועוד), ומשמש כמגרשו הביתי של המועדון מאז הקמתו ב-1920. המועדון ידוע בקהל האוהדים המסור והיצירתי שלו, המוכר בכינוי "אייזרן אוניון" (איחוד הברזל).

היסטוריה

מהקמת המועדון ועד מלחמת העולם השנייה

שורשיו המוקדמים של אף-צה אוניון הם במועדון "אף-צה אולימפיה אוברשנוויידה" (FC Olympia Oberschöneweide), שנוסד ב-1906 ברובע אוברשנוויידה בברלין. ב-1910 שינה המועדון את שמו ל"אף-צה אוניון אוברשונוויידה". בתקופה שבין מלחמות העולם זכה המועדון במספר אליפויות מקומיות ואף השתתף בקביעות באליפות הארצית, כולל הופעה אחת בגמר, שהסתיימה בהפסד 3:0 להמבורג.

כבר בשלב מוקדם כונתה הקבוצה "שלוסריונגס" (פועלי הברזל הצעירים) בשל מדיה הכחולים, הדומים בצבעם לבגדי העבודה הטיפוסיים של הפועלים במפעלים הרבים ששכנו ברובע אוברשונוויידה התעשייתי. הקריאה המסורתית של אוהדי אוניון - "אייזרן אוניון!" (איחוד הברזל) - מקורה בתקופה הזו. מאז היווסדו נתפס המועדון כמייצג את המעמד העובד בברלין, וזאת בניגוד למועדונים אחרים בעיר, שנתפסו כמועדוניהם של בני המעמד הבינוני-גבוה כגון "ויקטוריה 89 ברלין", "בלאו-וייס 90 ברלי", "בה-אס-פאו 92 ברלין" או "טניס בורוסיה ברלין".

ב-1933, תחת שלטונה של המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית, אורגן הכדורגל הגרמני מחדש ב-16 ליגות אזוריות ("גאוליגה"). אוברשנוויידה שובצה לליגה של ברלין-ברנדנבורג, שם התמקמה בדרך כלל במרכז הטבלה. הקבוצה ירדה ליגה ב-1935 אך שבה מיד בעונה שלאחר מכן לליגה הראשונה. ב-1940 זכתה הקבוצה לראשונה באליפות האזורית ועלתה לסבב משחקי הגמר הארצי, בו הפסידה בסיבוב הראשון לראפיד וינה והודחה מהמשך התחרות. הקבוצה ירדה לליגה השנייה שוב ב-1942, שם שיחקה עד סיום פעילותה של הגאוליגה בתום מלחמת העולם השנייה (1945).

תקופת המלחמה הקרה: פילוג במועדון

עם תום מלחמת העולם השנייה חולקה גרמניה ל-4 אזורי-שליטה, שכל אחד מהם הועבר לשליטת אחת מבעלות הברית, לצורך שיקום. גם העיר ברלין חולקה ל-4 אזורים לפי אותה מתכונת (בשלב מאוחר יותר איחדו ארצות הברית, בריטניה וצרפת את האזורים שבשליטתן, בעוד ברית המועצות המשיכה לשלוט ביד רמה באזור שניתן לה). בעלות הברית הורו על פירוקם של כל הארגונים שפעלו בגרמניה עד סוף המלחמה, ובכלל זה התאחדויות ומועדוני ספורט. בסוף 1945 נוסד, אפוא, באוברשונויידה מועדון חדש בשם "אס-גה אוברשנוויידה" (SG Oberschöneweide), ששיחק בליגה העירונית, שנוסדה מיד עם סיום המלחמה. בעונה הראשונה לא הצליחה הקבוצה להעפיל לליגה הראשונה של העיר (אוברליגה ברלין 1), אך עשתה זאת בעונה שלאחר מכן ובהמשך אף זכתה באליפות העירונית (1947). לקראת עונת 1948–1949 אימץ המועדון מחדש את השם "אס-גה אוניון 06 אוברשונוויידה".

בעונת 1949–1950 סיים המועדון במקום השני בליגה, דבר שהקנה לו את הכרטיס לסבב הגמר של האליפות הארצית. אולם בשל המתיחות הגוברת בין מעצמות העל והתפתחותה של המלחמה הקרה, אסרו השלטונות הסובייטיים על נסיעתה של הקבוצה לטורניר האליפות, שהתקיים בעיר קיל שבמערב גרמניה. הדבר גרם לפילוג במועדון, כאשר כמה שחקנים ומאמנים ערקו למערב וייסדו מועדון חדש בשם "ספורט-קלוב אוניון 06 ברלין", שנטל חלק במשחקי האליפות הארצית (הודח בסיבוב הראשון לאחר הפסד 7:0 להמבורג).

השחקנים שנותרו במזרח המשיכו לשחק בשם אוניון אוברשנוויידה, בעוד מספר שחקנים מבין אלה שערקו למערב ייסדו מועדון שלישי בשם "ברלינר באלשפיל קלוב זידאוסט" (Berliner Ballspiel-Club Südost - מועדון משחקי-כדור ברלינאי דרום-מזרח). עד להקמת חומת ברלין ב-1961 היוותה הקבוצה המערבית גורם משמעותי בליגה ומשכה קהל רב למשחקיה, שהתקיימו באצטדיון האולימפי. חלוקת העיר והקמת החומה פגעו קשות במועדון, שרבים מאוהדיו מצאו את עצמם מעברה השני של החומה, והקבוצה התדרדרה לליגות הנמוכות, שם שיחקה לעיני קהל מועט ביותר של צופים.

אוניון במזרח ברלין

הפלג המזרחי של המועדון שינה את שמו מספר פעמים: "אוניון אוברשנוויידה" (1950); "בה-אס-גה מוטור אוברשנוויידה" (BSG Motor Oberschöneweide‏, 1951); "אס-צה מוטור ברלין" (SC Motor Berlin,‏ 1955); "טה-אס-צה אוברשונוויידה" (TSC Oberschöneweide‏, 1957); "טה-אס-צה ברלין" (TSC Berlin‏, 1963), ובסופו של דבר אימץ ב-1966 את שמו הנוכחי. הקבוצה פיתחה יריבות מרה עם דינמו ברלין, קבוצתה של המשטרה החשאית המזרח-גרמנית, "השטאזי". בעוד דינמו ברלין זכתה ב-10 אליפויות רצופות, אוניון לא נהנתה מהצלחה מיוחדת, בעיקר בשל מדיניות הממשלה המזרח-גרמנית, שהעדיפה וטיפחה "מועדוני עילית" על פני מועדונים "אזרחיים" כגון אוניון. למרות זאת, הצליחה אוניון לזכות בגביע המזרח-גרמני ב-1968, לאחר ניצחון 1:2 בגמר על אף-צה קארל צייס יינה, וכן רשמה הופעה נוספת בגמר ב-1986, אולם הפסידה לאף-צה לקומוטיב לייפציג בתוצאה 5:1.

מאיחוד גרמניה ועד העפלתה לבונדסליגה

לאחר איחוד גרמניה ב-1990 המשיכה הקבוצה לתפקד היטב על המגרש, אך המועדון כמעט קרס כלכלית. ב-1993 ו-1994 זכתה אוניון בכרטיס לבונדסליגה השנייה, אך לא הורשתה לשחק בה בשל מצבו הכלכלי של המועדון. התפקוד המוצלח של הקבוצה על המגרש הביא למועדון ספונסר חדש, שסייע לו לעבור בשלום את השנים הקשות, אך ב-1997 עמד שוב בפני משבר כלכלי חמור.

בשנים הבאות (עונות 1999–2000, 1998-1999) אוניון כמעט הצליחה להעפיל לליגה השנייה, אך כשלה. המשימה הושגה לבסוף ב-2001 תחת הדרכתו של המאמן הבולגרי גאורגי ואסילב, כאשר הקבוצה זכתה בקלות באליפות הליגה השלישית (מחוז צפון) והעפילה לליגה השנייה. בכך קיבעה את מעמדה כקבוצה השנייה בפופולריותה בעיר, לאחר הרטה ברלין. באותה שנה הגיעה אוניון עד לגמר הגביע הגרמני, בו הפסידה 2:0 לשאלקה. ההופעה בגמר העניקה לאוניון את הכרטיס לגביע אופ"א, בו התקדמה עד לסיבוב השני והודחה על ידי הקבוצה הבולגרית ליטקס לובץ'. בעונת 2004–2005 ירדה הקבוצה לליגה השלישית, ובעונה שלאחר מכן לליגה הרביעית. בעונת 2006–2007 הצליחה הקבוצה לשוב לליגה השלישית.

בעונת 2008–2009 אורגנה הליגה השלישית מחדש - מליגות אזוריות לליגה ארצית אחת של 20 קבוצות - ואוניון זכתה בכבוד להיות האלופה הראשונה של הליגה במתכונתה החדשה, דבר שהעניק לה את הכרטיס לליגה השנייה, הבונדסליגה השנייה, בה התמודדה עד 2018.

עידן הבונדסליגה

במאי 2019, תחת המאמן אורס פישר, רשמה אוניון ברלין היסטוריה כאשר העפילה לראשונה בתולדותיה לבונדסליגה, לאחר שסיימה במקום השלישי בבונדסליגה השנייה והדיחה את שטוטגרט, שסיימה במקום ה-16 בבונדסליגה, במשחקי המבחן על המקום בבונדסליגה. בבונדסליגה פגשה את יריבתה העירונית המושבעת, הרטה ברלין במשחקי דרבי מתוחים, והתמקמה במקום ה-12 בליגה. בעונת 2020/2021 סיימה אוניון במקום השביעי בבונדסליגה והעפילה למפעלים האירופיים לראשונה מאז עונת 2001/2002. בקרבות ההעפלה לקונפרנס ליג, המפעל החדש של אופ"א שהתחיל בשלב הפלייאוף, בו ניצחה את קופס הפינית 0-4 בשני משחקים. בשלב הבתים הוגרלה הקבוצה לבית יחד עם מכבי חיפה, פיינורד וסלביה פראג, אך הודחה בשלב זה. בגביע הגרמני העפילה הקבוצה לחצי הגמר, אך הפסידה לר.ב לייפציג. בבונדסליגה סיימה הקבוצה במקום החמישי, והעפילה למפעלים האירופיים שנה שנייה ברציפות, לאחר ניצחון במחזור האחרון 2-3 על בוכום והפסד במקביל של פרייבורג. בעונה שלאחריה סיימה במקום הרביעי והעפילה לראשונה בתולדותיה לליגת האלופות.

בליגת האלופות בעונת 2023/2024 הקבוצה כשלה כאשר סיימה בשלב הבתים במקום הרביעי (האחרון) בביתה, כשהפסידה בארבעה משחקים וסיימה שני משחקים בתיקו.

אצטדיון

ב-1920 נאלצה אס-צה אוניון אוברשנוויידה למצוא מגרש ביתי חדש לאחר שמגרשה הקודם נהרס על מנת לבנות במקומו בנייני מגורים. המועדון התרחק מעט ממרכז העיר וקבע את מושבו החדש בחלק הצפוני-מערבי של רובע קפניק (Köpenick). ה"שטאדיון אן דר אלטן פרסטראיי" נחנך באופן רשמי באוגוסט 1920 במשחק בין אוברשנוויידה לאלופה הגרמנית אף-צה נירנברג (2:1), אך המשחק הראשון בו התקיים כבר ב-17 במרץ, כאשר אוניון התמודדה נגד ויקטוריה 89 ברלין.

כאשר אוניון העפילה לליגה המזרח-גרמנית הראשונה ב-1966, נוצר צורך להגדיל את תכולת האצטדיון. לפיכך, ב-1970 הוקם יציע חדש, ובסוף שנות ה-70 נבנו יציעים נוספים, שהגדילו את תכולת האצטדיון ל-22,500 צופים. עם זאת, המתקנים המיושנים הקשו על המועדון להמשיך ולתחזק את האצטדיון - והרחבתו אף הגבירה את הקושי הזה - והדבר גרם לירידה ניכרת במספר הצופים. מאוחר יותר, לאחר איחוד גרמניה, כאשר אוניון שובצה בליגה השלישית, האצטדיון המיושן נתפס כאחד הגורמים שמנעו מהקבוצה לטפס במעלה הליגות.

בקיץ 2008 התקבלה במועדון ההחלטה לשפץ את האצטדיון ולהעמידו על סטנדרטים מודרניים. בשל מצבו הכלכלי העדין של המועדון, התקציב לפרויקט היה מוגבל ביותר, ואוהדי הקבוצה התגייסו לעזרה ולמעשה שיפצו את האצטדיון במו ידיהם. למעלה מ-2,000 אוהדים תרמו כ-140,000 שעות עבודה, וסייעו להקים את אצטדיון הכדורגל הגדול ביותר בבירה הגרמנית. הפתיחה הרשמית של האצטדיון המחודש התקיימה ב-12 ביולי 2013 במשחק ידידות חגיגי נגד אלופת סקוטלנד סלטיק.

תכולתו הרשמית של ה"אלטה פורסטראיי" היא 21,717 צופים, כאשר באצטדיון יש רק 3,807 מושבים ביציע המרכזי, ויתר היציעים הם למעשה יציעי עמידה (ללא מושבים).

במהלך משחקי גביע העולם בכדורגל ב-2014 יצא המועדון ביוזמה מקורית בשם "חדר המגורים" (Wohnzimmer), כאשר הזמין את האוהדים להביא לאצטדיון ספות וכורסאות מהבית, למקמם על המגרש ולצפות במשחקי הגביע העולמי על גבי מסך ענק. היוזמה זכתה להצלחה, כאשר במהלך משחקיה של נבחרת גרמניה נכחו באצטדיון כ-12,000 צופים, והאירוע זכה לסיקור חדשותי ברחבי העולם.

מעבר למשחקי כדורגל, מתקיים באצטדיון מדי שנה כינוס של אלפי אוהדים לרגל חג המולד, לשירה משותפת של מזמורי חג.

סגל הקבוצה

נכון ל-31 באוגוסט 2024

מס'		עמדה	שם
1	דנמרק	שוער	פרדריק רונו
2	גרמניה	בלם	קווין פוגט
4	פורטוגל	בלם	דיוגו לייטה
5	הולנד	בלם	דניליו דואקי
7	בלגיה	קשר	יורבה ורטסן
8	גרמניה	קשר	ראני ח'דירה
9	קרואטיה	חלוץ	איבן פרטאיין
10	גרמניה	חלוץ	קווין פולאנד
11	קוריאה הדרומית	קשר	ג'אונג וו-יאונג (בהשאלה משטוטגרט)
12	גרמניה	שוער	קרל קלאוס
13	הונגריה	קשר	אנדראש שאפר
14	אוסטריה	מגן	לאופולד קוורפלד
15	גרמניה	מגן	טום רותה
16	גרמניה	חלוץ	בנדיקט הולרבאך

מס'		עמדה	שם
17	ארצות הברית	חלוץ	ג'ורדן פפוק
18	קרואטיה	הגנה	יוסיפ יוראנוביץ'
19	גרמניה	קשר	יאניק האברר
20	סלובקיה	קשר	לאסלו בנש
21	גרמניה	חלוץ	טים שקארקה
26	גוואדלופ	מגן	ז'רום רוסייון
28	אוסטריה	מגן	כריסטופר טרימל (קפטן)
29	צרפת	קשר	לוקא טוזאר
35	גרמניה	חלוץ	דויד פראו
36	גרמניה	קשר	אליושה קמליין
37	גרמניה	שוער	אלכסנדר שוולו
39	גרמניה	שוער	יאניק שטיין
41	גרמניה	מגן	אולוואסאום אוגבמודיה