אום אל-נסר (בערבית: أم النصر. תעתיק עברי: אֻם אל-נצר. תרגום: אֵם הניצחון), הידוע גם בשם אל-קַרְיה אל-בַּדַוִויֶה (בערבית: القرية البدوية. תרגום: הכפר הבדואי), הוא יישוב הממוקם בצפון נפת עזה ברשות הפלסטינית.
שם הכפר
מקור שמו הרשמי של הכפר אינו ידוע. כאמור, הכפר נקרא גם "הכפר הבדואי" (אל-קַרְיה אל-בַּדַוִויֶה), משום שכמעט כל התושבים הם בדואים משבטים שונים. על כך יעידו שמות החמולות הגדולות בכפר, שהם שמות שבטים בדואים: א-רומיילאת (الرميلات), א-תיַאהַה (التياهة), א-שווארכּה (الشواركة), אל-חנאג'רה (الحناجرة), א-תראבּין (الترابين).[1]
היסטוריה
הכפר הוקם על 800 דונם של אדמות בית לאהיא, שהופקעו על ידי ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, עבור הבדואים פליטי 1948 שחיו באזור. הכפר הוקם בשנת 1997 והיה קשור מִנהלית לעיריית בית לאהיא, עד שהרשות הפלסטינית החליטה להפריד בין שני היישובים ולהקים מועצה מקומית לכפר אום אל-נסר.[1]
על אף ה"תכנון", עד שנת 2015 רוב הבתים היו צריפי פח וענפי דקלים, הכבישים לא היו סלולים, לא היו תשתיות, והשירותים שניתנו לתושבים היו "צנועים".[2][3] הכפר היה הצפוני ביותר ברצועת עזה, מנותק מיישובים אחרים ברצועה, ליד הגדר, באזור התוחמת הצפונית שבו היו ההתנחלויות דוגית, ניסנית ואלי סיני, שפונו ב-2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות.
מצד דרום היישוב גובל בברכות ביוב של המתקן לטיהור שפכים בבית לאהיא, והדבר חשף את התושבים לבעיות בריאותיות. בחורף המאגרים עלו על גדותיהם וזיהמו את שטחי החקלאות, ובקיץ יצרו מכת יתושים.[2][3] במרץ 2007 קרסו אגמי המתקן והציפו את הכפר, הרגו חמישה ופצעו רבים אחרים.[5]
