ערך זה עוסק באביזר חיבור מכני. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אום (פירושונים).
אוֹם (ברבים אוּמים, בסלנג גם: מוטרה, מגרמנית) היא התקן עם תבריג פנימי המשמש לחיבור והידוק חלקים באמצעות בורג או כל אמצעי אחר הכולל תבריג חיצוני.
הרכיבים המהודקים על ידי אום מוחזקים בכוח החיכוך שבין התבריג של האום לתבריג השני, תוך דפורמציה קלה של התבריגים הנובעת מהכוח שהושקע בהידוק ושמוחזר מהחלקים המהודקים.
המילה העברית "אום" היא חידושו של חיים נחמן ביאליק בהשראת המילה הגרמנית Schraubenmutter (אֵם הבורג).
מבנה
אומים עשויות מגוש מתכתי הכולל חור ובו תבריג פנימי. הצורה הנפוצה ביותר לאומים היא משושה, אך קיים מגוון רחב של צורות בהתאם לייעוד של האומים. לצורת המשושה הנפוצה יתרונות ניכרים - גישה לסיבוב על ידי מגוון רחב של כלים ומזוויות שונות, ועמידות בפני שחיקה ביחס ליכולת גבוהה לעמוד במומנט הסיבוב.
לאומים מנעד רחב של גדלים - החל באומים בסדרי גודל של מילימטרים (במנגנוני שעונים למשל) ועד אומים בקוטר של מעל מטר, המשמשות לחיבור מבנים.
לאומים המשמשות ליישומים הנדסיים מומנט הידוק מוגדר על מנת למנוע שבירת האום או שחיקה של התבריג.
אמצעי עזר
לשימוש באומים נלווים לעיתים אביזרי עזר. בין האביזרים הנפוצים דיסקית שטוחה המפזרת את הלחץ שמפעיל האום על פני שטח רחב יותר של הרכיב המהודק ומונעת בכך את שחיקתו, דיסקית קפיצית המגבירה את הלחץ האנכי על האום ובכך מגבירה את החיכוך על התבריג ומונעת את פתיחתו. שימוש באביזרים אלו נפוץ במיוחד בחיבורים באמצעות אומים של חלקים הנתונים לתנועה או לטילטול, העלולים לשחרר את האומים כתוצאה מהתנודות.
אביזרי אבטחה נוספים לאומים הם פינים, דיסקיות משוננות, ועוד.