אולריק פלסנר, או בשמו המלא ג'יימס יוהאן אולריק פלסנר (בדנית: James Johannes Ulrik Plesner; 13 ביולי1930 – 2 ביוני2016) היה אדריכל ישראלי ממוצא דני.
ביוגרפיה
פלסנר נולד בפירנצה, ובגיל ארבע עבר עם הוריו לדנמרק. אביו היה צייר והיסטוריון דני שעשה בפירנצה את לימודיו לדוקטורט בהיסטוריה של ימי הביניים. אמו, אמנית ובת של יצרן ויסקי סקוטי, ברחה ממשפחתה לאיטליה, שם נפגשו השניים. בשנת 1938 נפטר אביו מדלקת התוספתן. אביו החורג, קאר קלינט, היה אדריכל ומעצב דני. לדברי פלסנר אימו הייתה קתולית מאמינה. הוא ראה עצמו כבודהיסט[1].
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, עבר פלסנר ללמוד אדריכלות באקדמיה הדנית. לאחר סיום לימודיו לתואר ראשון, קיבל הזמנה מהאדריכלית מינט דה סילווה (minnette de silva) לעבוד עמה בסרי לנקה בעקבות זכייתו בפרס שלישי בתחרות לעיצוב פסל לבודהה בניו דלהי. אחר כך היה שותפו של האדריכל ג'פרי באווה, ופתח משרד אדריכלים ובית ספר לאדריכלות. בסוף שנות השישים עזב את סרי לנקה לאחר שהשלטון בה התחלף לשלטון קומוניסטי.
בסוף שנות השישים הגיע פלסנר לישראל לצורך תכנון מלון הילטון. במהלך הביקור פגש את הסטודנטית תמר ליבס (לימים פרופסור לתקשורת באוניברסיטה העברית). ליבס חזרה עמו לסרי לנקה. הם התחתנו, בסוף שנות השישים עזב פלסנר את סרי לנקה ועבר ללונדון, שם עבד במשך חמש שנים במשרד האדריכלות "arup associates".
פלסנר זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ליפשיץ לירושלים יפה (1983), פרס אדריכלות מטעם קרן דרייר (1987), מדליית האקדמיה המלכותית אקרסברג עבור הישג אמנותי (1987), פרס ניקרדיט לאדריכלות (1987), פרס למרכז המסחרי הטוב ביותר באירופה (מרכז הילרוד שבדנמרק, 1993), פרס רכטר (יחד עם "ספקטור-עמישר אדריכלים") עבור התכנון הטוב ביותר בישראל (בית גבריאל, 1994), פרס יקיר ישראל (בית גבריאל, 1994), מדליית הנסן - הכבוד הגבוה ביותר לאדריכל בדנמרק (פברואר 2011), "אות העיצוב" 2007 על תכנון מרכז החתירה על-שם דניאל בתל אביב, ופרס יקיר עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל (2015).
לקריאה נוספת
In Situ. An architectural memoir from Sri Lanka. An autobiography published in Denmark in 2013 in both English and Danish. Aristo Publishing, 451 pages, illustrated.
