אווה קליין (שם נעורים: פישר, בהונגרית: Klein Éva; 22 בינואר 1925 – 19 בינואר 2025) הייתה ביולוגית תאים יהודייה-הונגרייה-שוודית, אימונולוגית, אונקולוגית וחברה חיצונית באקדמיה ההונגרית למדעים. אווה קליין הייתה מוכרת בחקר התגובות החיסוניות הנגרמות על ידי סרטן והתהליכים הרעילים המשמידים תאי גידול. היא הייתה פרופסור במכון קרולינסקה בסטוקהולם.
ביוגרפיה
אווה פישר נולדה בבודפשט למשפחה יהודית אמידה. היא למדה בבית ספר פרטי עם עניין בספורט, בתיאטרון ובמדע (בהשראת חייה ועבודתה של מארי קירי). אפשרויות הקריירה שלה הוגבלו על ידי המצב הפוליטי, עם האנטישמיות והרדיפה שהחריפו כאשר הונגריה נכבשה על ידי גרמניה לאחר שסיימה את בית הספר התיכון. הבחירות בחייה ובקריירה שלה כצעירה יהודייה הוגבלו על ידי האפליה, והיא שרדה את השלבים המאוחרים של הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה במסתור בבודפשט.
קריירה
בשנת 1945 נרשמה לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת סגד. לאחר זמן קצר ויתרה על לימודיה כדי להפוך לשחקנית, אך זמן לא רב לאחר מכן חזרה ללמוד רפואה, הפעם בפקולטה לרפואה של "אוניברסיטת פאזמאני פטר" בבודפשט (ששמה שונה בשנת 1951 לאוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1947 נישאה לבן זוגה הצעיר לספסל הלימודים, ג'ורג' קליין, ובני הזוג היגרו לשוודיה בתחילת שנת 1948.
בשנת 1948 קיבלה משרת אסיסטנטית ליד טורבורן קספרסון במחלקה לציטולוגיה במכון קרולינסקה בסטוקהולם והפכה לאחת מאנשי הצוות הקרובים ביותר של בעלה שעבד גם הוא במכון. היא קיבלה שם את התואר דוקטור ברפואה (MD) בשנת 1953 ולאחר מכן גם PhD בביולוגיה. בשנים 1979–1993 הייתה פרופסור במכון לביולוגיה של גידולים סרטניים במכון קרולינסקה.
עבודתה
מחקריה התמקדו בהיבטים החיסוניים של מחלת הסרטן, במנגנוני ההגנה של הגוף ובתהליכים הציטוטוקסיים – תהליכים מזיקים לתאים שמעורבים בתגובות חיסוניות. היא הייתה בין הראשונים שזיהו את הפונקציה קושרת האנטיגן של אימונוגלובולין על פני תאי B האחראים לייצור נוגדנים אנושיים. היא שיחקה גם תפקיד חלוצי במחקר התפקיד החיסוני של תאי T ציטוטוקסיים טבעיים (המכונים גם תאי הרג טבעי) ההורגים תאי גידול.
במשך כמה עשורים עבדה עם בעלה, ג'ורג' קליין, בשיתוף פעולה ישיר. תוצאת המחקר המשותף שלהם הייתה חקירת הפוטנציאל הגידולי של וירוס אפשטיין-בר, שגורם לסרטן הלימפומה, וזיהוי הטרנסלוקציה של כרומוזומים בלימפומה ובלימפוציטים בתחילת לימפומת בירקיט. בקשר עם האחרון, היא הוכיחה כי טרנסלוקציה מפעילה אונקוגנים תאיים וכך יוזמת טרנספורמציה סרטנית של תאים.
היא הייתה העורכת הראשית של כתב העת "סמינר בביולוגיה של סרטן" (Seminar in Cancer Biology).
היא תרגמה לשוודית שירים של משוררים הונגרים, כגון דז'ה קוסטולאני, אטילה יוז'ף, מיקלוש רדנוטי ועוד.
עבודותיה העיקריות
- Transformation of solid into ascites tumors. Stockholm, 1955, 40 p.
- Histocompatibility changes in tumors. in: Journal of Cellular and Comparative Physiology 1958. 52:125–168. (עם בעלה)
- Antigenic properties of lymphomas induced by the Moloney agent. in: Journal of the National Cancer Institute 1964. 32:547–568.
- How one thing has led to another. in: Annual Review of Immunology 1989. 7:1–33. (עם בעלה)
משפחתה
לג'ורג' ולאווה קליין נולדו שלושה ילדים: בן שהוא מתמטיקאי, ושתי בנות, אחת מהן רופאה והשנייה מחזאית. בני הזוג תיארו את תחילת הקריירה וכיצד הם נפגשו, במאמר שכתבו יחד בשנת 1989, "איך דבר אחד הוביל לאחר".
אווה קליין נפטרה ב-19 בינואר 2025, שלושה ימים טרם יום הולדתה ה-100.
חברות, פרסים והוקרה
חברות
פרסים
לקריאה נוספת
