רבי אהרן שְלוּש (19 במאי1840[1] - 7 באפריל1920) היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.
קורות חייו
רבי אהרן שלוש נולד בצפון אפריקה, כאשר הדעות חלוקות אם נולד בפאסשבמרוקו או בעיר הנמלאוראן שבאלג'יריה. שורשי משפחתו מיוחסים לגירוש פורטוגל.[2] בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 הוא עלה לארץ עם הוריו אברהם ושמחה.[3] המשפחה התיישבה, תחילה, בחיפה, ולאחר שעברה לשכם ולירושלים, קבעה, לבסוף, את משכנה ביפו. בגיל צעיר התייתם מאביו. בהדרכת גיסו, אלתר לוריא, רכש את מקצוע הצורפות. במקביל החל לעסוק גם בחלפנות.
מייסד שכונות יהודיות
בשנות ה-70 של המאה ה-19, לאחר שצבר הון בעסקיו, פנה הרב שלוש לעסקי הקרקעות. בתחום זה פעל הן כעצמאי והן בשותפות עם יהודים בני הקהילה הספרדית והמוגרבית ביפו, כגון חיים אמזלג (בן למשפחה ממוצא מרוקאי-פורטוגלי, ששימש כקונסול בריטניה ביפו) ויוסף מויאל, בן למשפחה שעלתה ממרוקו.[4] בשנת 1883 בנה את ביתו הראשון מחוץ ליפו, בחלקה הצפוני של שכונת מנשייה, בזמן שהסביבה בה בנה את הבית הייתה שוממה.[5] משום כך, נכנסה המשפחה לגור בו רק כעבור מספר שנים, ב-1887. חמש שנים לאחר מכן, ב-1892, עבר להתגורר בבית מידות שבנה בקצה שכונת נווה צדק, ושמזוהה כיום כבית אהרן שלוש, העומד גם כיום ברחוב שלוש מספר 32 בתל אביב-יפו.[6] בבית זה גם קבע בית כנסת משפחתי הפעיל עד היום. הבית הראשון שבנה נהרס בקרבות מלחמת העצמאות ולכן נשתכח מלב, ובשל כך יש מי שמציינים את הבית השני הקיים גם כיום כבית הראשון של משפחת שלוש מחוץ לחומות יפו (ואפילו הבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו).
בשנת 1890 היה חלק מיוזמה חלוצית של ראשי העדות היהודיות השונות ביפו להקים עדה משותפת, כדי ש"לא ייאמר עוד אשכנזי וספרדי". היוזמה לא האריכה ימים.[8]
ב-1892 עבר להתגורר בשכונת נווה צדק והיה נוסע ליפו בכרכרה מדי יום, לחנות התכשיטים שבבעלותו. באחת הפעמים התהפכה כרכרתו בוואדי, והוא נפצע. מושל יפו, ששמע על המקרה, ציווה על הקמת גשר, שלימים נקרא על שמו של שלוש. את הגשר הקימה "החברה הפריזאית לעבודות ציבוריות ולבנייה", החברה הצרפתית שבנתה את מסילת הרכבת מיפו לירושלים, שהושלמה באותה שנה.
חייו האישיים
רבי אהרן שלוש נשא את שרה, בת מצליח ברוך, שמשפחתה עלתה ליפו מבצרה ואביה היה מוכתר היישוב היהודי בשכם. לרב אהרן ושרה נולדו שבעה ילדים: אברהם חיים, רחל (מהודר), יוסף אליהו, יעקב, ג'מילה, סולטאנה ולונה. בניו, יוסף אליהו ואברהם חיים הלכו בדרכו, הקימו את בית העסק של "האחים שלוש" לחומרי בניין, ובהמשך גם בית חרושת למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם, שרבים ממוצריו שולבו בבניינים שנבנו בתל אביב וביפו עד סוף שנות ה-20. כקבלנים פעלו האחים רבות לבניין תל אביב והשכונות שקדמו לה. שניים מבניו, יוסף אליהו ויעקב (שהיה הגזבר הראשון של בנק אפ"ק ביפו), היו ממייסדי אחוזת בית. נכדו משה שלוש (בנו של יוסף אליהו) היה ראש העירייה השלישי של תל אביב, וכיהן בתפקיד במשך זמן קצר בשנת 1936 לפני שאולץ לוותר עליו בידי השלטונות הבריטיים לטובת ישראל רוקח.
^לפחות שני מפקדי מונטיפיורי (של שנת 1855 ושל שנת 1866) וכן מספר מסמכי רישום של אהרן שלוש בקונסוליה הצרפתית ביפו (מסוף המאה ה-19), שם נרשם תאריך הלידה 19 במאי 1840. לפי אנצ' תדהר נולד בשנת תקפ"ט, 1829
^אור אלכסנדרוביץ, "מסע בעקבות אתמול נשכח", בתוך: כספי, יובל (עורך), שלוש - משפחה אחת, בית אחד, קטלוג תערוכה, 2004. ראו בהרחבה על כל העניין: www.chidusheitorah.com/pdf/2010/hebrew/tari_chelouche.pdf
^יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, הוצאת בבל, 2005 (1931), עמ' 31
^ראו: יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, עמ' 76–77, 79, 85
