שאמיסו נולד רביעי מבין שבעת ילדיו של הרוזן לואי מארי דה שאמיסו באחוזתה של המשפחה, טירת בונקור (Boncourt) בחבל שמפן. רק יום טבילתו, 31 בינואר 1781, נחשב לוודאי, משום שצוין בספרו "מסע מסביב לעולם". עם הרעת התנאים של האצולה הצרפתית עזבו בשנת 1790 הוריו שהתרוששו את אחוזתם, וכעבור שנתיים את צרפת עצמה. במנוסתם מתומכי המהפכה הצרפתית הרחיקו נדוד דרך ארצות השפלה עד לדרום גרמניה, ובשנת 1796 התיישבו לבסוף בברלין, שם עבדו שני אחיו הבכורים כמורים פרטיים. בברלין זכה שאמיסו להתחנך בגימנסיה הצרפתית של העיר, שנוסדה עוד בשנת 1689 על ידי ההוגנוטים.
לאחר שירות צבאי כקצין פרוסי בשנים 1798–1807. בשנת 1805 חווה על בשרו את כניעתה המבישה של העיר המלין לצבאו של נפוליון, שהתאפשרה בגלל בגידה. כשבוי מלחמה צרפתי הועבר לצרפת, ובשנת 1807 פרש מן השירות הצבאי.
בשנים 1815 עד 1818 השתתף כחוקר טבע בהפלגה מסביב לעולם (משלחת רוריק). משלחת חקר זו של רב החובל הרוסי ממוצא גרמני-בלטי אוטו פון קוצבוייה, בנו של המשורר אוגוסט פון קוצבוייה, שאותה מימן שר האוצר הרוסי הרוזן רומאנצוב, חקרה באוקיינוס השקט את פולינזיה ואת הוואי וניסתה למצוא את המעבר הצפון-מערבי. שאמיסו מיפה חלקים גדולים מחופי אלסקה, הגדיר את הצמחייה של אלסקה (על שמו נקרא שם אי שנתגלה בהפלגה) ותיאר את הרגליהם ותנאי חייהם של בני האינואיטים. הוא ביקר בחריפות את השלטון הקולוניאלי הרוסי באזורים אלה.
את ההפלגה המפורסמת תיאר בספרו "מסע מסביב לעולם".
בשנת 1819 קיבל משרה בכירה בעשביית-המרפא המלכותית בגנים הבוטניים בברלין, בשטחו של פארק קלייסט של ימינו. בשנת 1833 היה למנהלו של הגן, והתמיד במשרה זו עד מעט לפני מותו. משרה זו הבטיחה את עתידו הכלכלי. שאמיסו נשא אישה, ובשנת 1831 פרסם מחזור שירים ראשון, ובו שירים משנים עברו. שירים חדשים כמעט ולא כתב עוד.
לפי עדותו שלו, היה שאמיסו בונה חופשי, אף שככל הנראה לא פקד את לשכותיהם בברלין.
נקבר בשכונת קרויצברג בברלין. בקרבת מקום מצויה כיכר שאמיסו הקרויה על שמו.
יצירתו
אף ששפת האם של שאמיסו הייתה צרפתית, עלה בידו לכתוב בגרמנית, שפתו השנייה, יצירות ששרדו בהצלחה את מבחן הזמן. בין יצירותיו המוכרות ביותר הנובלה "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" (1814) והשיר "צעצוע הענקים" המתאר את טירת נידק באלזס.
מסיבה זו קרוי על שמו הפרס היחיד לספרות גרמנית של מהגרים וזרים. מאז שנת 1985 מוענק בגרמניה פרס אדלברט פון שאמיסו לסופרים וסופרות ששפת האם שלהם איננה גרמנית.
רשימת יצירותיו
המשל של אדלברט, 1806
Fortunati Glückseckel und Wunschhütlein, 1806
סיפורו המופלא של פטר שלומיאל Peter Schlemihls wundersame Geschichte, שנת 1814, עובד לבלט בשנת 1956
סאלאס וגומז (בלדה), 1829
אהבת אישה וחייה, מחזור שירים, ברלין 1830 (לחן: רוברט שומאן 1830 וקרל לווה 1840)
שירים, 1831
יומן ממסע מסביב לעולם בשנים 1815-1818, ראה אור 1836
.svg){kind=logo}
