בשנת 1931 הצטרף ולס לצוות המהנדסים של חברת בואינג. ב-1937 היה לראש צוות העיצוב ההנדסאי המקדים והיה אחראי לעיצוב המפציץ B-17 ("המבצר המעופף") שהופעל בצורה מסיבית בימי מלחמת העולם השנייה. עיצוב הכנפיים על ידי ולס, באופן כזה ששימשו כבלמי אוויר בנחיתה, השפיעה על עיצובי הכנפיים במטוסים עד ימינו.[1]
ב-1938 התמנה למהנדס ראש המיזם הצבאי[2] בחברה. בשנת 1943 התמנה המהנדס הראשי של החברה. בשנת 1947 התמנה לסגן יושב ראש אחראי על תחום ההנדסה בחברה. במהלך השנים היה ולס, בין השאר, מנכ"ל מערכות המטוסים הצבאיים וסגן יושב ראש אחראי על פיתוח מוצרים.
בתקופתו מילא ולס תפקיד חשוב בעיצוב כל המטוסים בואינג מ-B-17 ו-B-29, שהשתתף גם כן כמפציץ במלחמת העולם השנייה, דרך מפציצי הסילוןB-47 ו-B-52, עד למטוסי התעופה האזרחית בואינג 707, 727, 737, 747, 757 ו-767.[2]
ולס נפטר ב-1986 בגיל 76 בבלוויו שבמדינת וושינגטון. השאיר אישה, דורותי לבית אוסטלונד, בן - אדווארד ל. ולס, בת - לורי טול, ושני נכדים.[2]
פרסים ואותות הוקרה
1942 - פרס לורנס ספרי של המכון למדעי התעופה - על תרומותיו לעיצוב המטוסים, בייחוד אלו עם ארבעה מנועים.
1944 - פרס פוסט לתעופה
1980 - מדליית דניאל גוגנהיים
הנצחה
1991 - שמו נוסף להיכל התהילה של התעופה הלאומית האמריקאית