אדה נוימן (בהונגרית: Neumann Ede; אובודה, 20 באוקטובר 1859 – נג'קניז'ה, 12 בדצמבר 1918)[1] היה רב הונגרי, מתרגם, היסטוריון, אביו של ארנה נאמני.
ביוגרפיה
אדה נוימן הוא בנם של יוז'ף נוימן, סוחר כלי בישול, ושל ארז'בט רנסבורג.[2] בין 1877 לבין 1882 היה תלמיד של בית המדרש לרבנים בבודפשט, בשנת 1882 קיבל תואר דוקטור למדעי הרוח וכעבור שנה סמיכה לרבנות. מאז ועד מותו היה הרב הראשי בעיר נג'קניז'ה. הוא היה נשיא התאחדות הרבנים הלאומית בהונגריה והעורך של "ישראל ההונגרי". נוימן פרסם כמה ספרים וספרי לימוד עצמאיים. הוא היה אחד מהכותבים בההיסטוריה האוניברסלית של היהודים.
אשתו הייתה אמה קייזרלינג (1863–1926),[3] בתם של הרב מאיר קייזרלינג ושל ברתה פיליפסון, אותה נשא בבודפשט ב-1 ביולי 1884.[4]
עבודותיו העיקריות
- המקור וההתפתחות של אגדת-יוסף המוסלמית (בודפשט, 1881)
- דרשות ונאומים (נג'קניז'ה, 1886)
- היסטוריה של הדת היהודית 1–2 (בודפשט 1894–1897)
- דקדוק עברי קצר (1895)
- קייזרלינג (1908)
- נביאי התקופה האשורית והיסטוריה של היהודים (1908)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
