אגרת גודש בלונדון

אגרת גודש בלונדון (באנגלית: London congestion charge) היא אגרה הנגבית מכלי רכב מסוימים הנוסעים באותם חלקים של לונדון אשר נקבעו כאזורי אגרת גודש (באנגלית: Congestion Charge Zone, ר"ת CCZ). גבולו של אזור האגרה נקבע לפי כביש הטבעת הפנימי המקיף את מרכז לונדון באורך של כ-19 ק"מ.

תמרור וסימונים בכניסה לאזור אגרת גודש בלונדון

מטרותיה העיקריות של האגרה הן להפחית את גודש התנועה ולגייס מימון להשקעה במערכת התחבורה של לונדון.

מחיר

רובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

אזורי הגודש החלו לפעול בחלקים ממרכז לונדון ב-17 בפברואר 2003 והם הורחבו לחלקים ממערב לונדון ב-19 בפברואר 2007. כלי רכב החייב באגרה, מחויב ב-11.50 ליש"ט לכל יום שבו הוא נכנס לאזור אגרת הגודש, בין השעות 7 בבוקר ו-6 בערב. הקנסות המוטלים על אי תשלום האגרה נעים בין 180-60 ליש"ט.

החברה העירונית "תחבורה ללונדון" (אנ') אחראית לגביית האגרה. מערכת הגבייה מבוססת על מצלמות במעגל סגור ומערכת אוטומטית לזיהוי לוחיות רישוי.

השפעה

עיריית לונדון פרסמה נתונים אודות הגודש, ומצאה שלאחר שלוש שנים הגודש חזר לרמתו שלפני האגרה והמשיך להחמיר.[1] מכון המחקר INRIX (אנ') ממשיך לפרסם מידע על הגודש בלונדון, שממשיך להחמיר למרות אגרת הגודש.[2] רשות התחבורה של לונדון מייחסת את העלייה בגודש לגידול משמעותי בביצוע עבודות בכבישים[1] ושינויים ברשת הכבישים שהפחיתו את בקיבולתם לשנע רכבים פרטיים, שלוותה בירידה בנְסוּעָה.[2] ב-2018 דיווחה "תחבורה ללונדון" שהנְסוּעָה בשנים 2016/7 הייתה נמוכה ב-22.4% מזה שהיה בשנים 2007/8.[3] רשות התחבורה של לונדון מעריכה שאגרת הגודש אפשרה על שמירת מהירות קבועה של תנועת הרכבים הפרטיים תוך הפניית חלק מקיבולת הכבישים לשימושים אחרים,[4] אולם חוקרים טוענים שהקשר הסיבתי לא מבוסס ובפועל הוא עשוי להיות הפוך: הירידה בקיבולת הכביש לרכבים פרטיים הביאה לירידה בנְסוּעָה.[5]

ראש העיר של לונדון הורה בשנת 2020 לבחון הרחבה של אגרת הגודש לאזור לונדון רבתי. הצעד עורר ביקורת על כך שאגרת הגודש לא הפחיתה את הגודש[6] והיא נתפשת בתור אמצעי גביית מס בלבד.[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אגרת גודש בלונדון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 עומר מואב ושני שרייבר, אגרות גודש, מכון אהרן, 2017. "הציפייה הייתה שאם הפחתת התנועה שהושגה ב-2003 נשמרה עד 2007- אזי הירידה הראשונית של 30% בעומסי התנועה תישמר גם היא. אך בפועל, למרות הפחתת התנועה, עומסי התנועה עלו על פני זמן, וב-2006 עומסי התנועה היו נמוכים רק ב-8% מהעומסים ב-2002, טרם יישום התוכנית, וב-2007 העומסים חזרו לרמות שטרם האגרות."
  2. ^ 1 2 INRIX (2016), London congestion trends
  3. ^ Transport for London, Travel in London Report 10, https://tfl.gov.uk/
  4. ^ Downtown congestion pricing in practice, Lewis Lehe, Transportation Research Part C 100, 2019, עמ' 200-223
  5. ^ Moshe Givoni (2012) "Re-assessing the Results of the London Congestion Charging Scheme". Urban Studies Vol. 49, No. 5 (APRIL 2012), pp. 1089-1105
  6. ^ Gwyn Topham, Why the row over congestion charge expansion could tear London apart, The Guardian, ‏October 24, 2020
  7. ^ אתר למנויים בלבד Oliver Gill, ‏Sadiq Khan pushes on with congestion charge expansion plan, The Telegraph, 14 August 2021