אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל[1](בעבר: אגודת הסופרים והספרות העברית, אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, אגודת הסופרים העבריים, אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל. קיימות בישראל גם אגודות של סופרים כותבי שפות אחרות, כגון ערבית.
היסטוריה
אגודת הסופרים הוקמה בתל אביב בשנת 1921 על ידי חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי באספה שהתקיימה ביפו בחול המועד פסח תרפ"א[2].באספה זו השתתפו כ-70 סופרים ונחום סוקולוב נבחר לנשיא כבוד[3]. באותו מעמד נבחרו כדירקטורים לוועד האגודה: חיים נחמן ביאליק, אחד העם, מרדכי בן הלל הכהן, יעקב פיכמן, אשר ברש, אהרן אברהם קבק ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.
במכון גנזים של אגודת הסופרים שמורים פרוטוקולים של ועדות אגודת הסופרים בשנותיה הראשונות. ישיבה א' התקיימה בירושלים בכ"ח תשרי, תרפ"ה (26 באוקטובר 1924).
ב-1928 נבחר חיים נחמן ביאליק לנשיא אגודת הסופרים, תפקיד שמילא עד שנפטר ב-1934.
ב-1938 נבחר שאול טשרניחובסקי להחליפו בתפקיד נשיא אגודת הסופרים, תפקיד שמילא עד שנפטר ב-1943.
ב-1958 נבחר דב חומסקי, שמילא את התפקיד עד 1974.
שמאי גולן היה יו"ר אגודת הסופרים עד שנת 1983.
בשנת 1984 כיהן המשורר נתן יונתן כנשיא אגודת הסופרים[4].
מטרות אגודת הסופרים
- מטרה מקצועית - לדאוג לזכויות הסופרים ולהושיט עזרה לסופרים בצרה.
- מטרה ספרותית - קיום מפעלים ספרותיים, ובהם מכון גנזים של אגודת הסופרים, כתב העת הספרותי מאזנים, הענקת פרסים ספרותיים, קיום קשרים בינלאומיים עם סופרים ועם אגודת סופרים בעולם.
- מטרה ציבורית - "כגוף שיש לו מה לומר בענייני השעה ועניינים מוסריים"[5].
בית אגודת הסופרים הוא "בית הסופר" בתל אביב, רחוב קפלן 6, הקרוי על שם שאול טשרניחובסקי. ובו שוכנים משרדי ההנהלה, אולמות לאירועים ספרותיים ומערכת כתב העת הספרותי מאזנים. מכון "גנזים של אגודת הסופרים" עבר ב-2008 לבית אריאלה בתל אביב.
אירועי אגודת הסופרים העברים
האגודה מקיימת פעילויות שונות בבית הסופר בתל אביב וברחבי הארץ להנחלת אהבה לספרות ולשירה ולרווחת היוצרים.
- השקת ספרים.
- ערבי הקראת שירים ויצירות ספרותיות.
- פסטיבל שירת הים.
- אירוח משוררים וסופרים מחו"ל.
- סדנאות כתיבה.
- סדרת הרצאות.
תנאי הקבלה לאגודת הסופרים
חברות באגודת הסופרים מותנית בכתיבת שני ספרים בשפה העברית ובאישור ועדת קבלה. בתחילת שנות השבעים, כאשר מספר חברי האגודה היה כ-300, הוחלט לצרף גם לשורות האגודה סופרים חדשים שעלו לא מכבר אל הארץ. סופרים אלו לא פרסמו עבודות בעברית. במקביל האגודה יזמה מאמץ לתרגם את היצירות של סופרים אלו לעברית, לסייע בקליטתם לתרבות הישראלית.
בתחילת שנת 2016 הצטרפו לאגודת הסופרים כ-40 עורכים ומתרגמים, לאחר שתנאי הסף לקבלה לחברות באגודה שונו והתאפשרה הצטרפות גם של עורכים ומתרגמים "בהוצאות ספרים מרכזיות".
נכון לשנת 2016 מאגדת אגודת הסופרים כ-520 סופרים, משוררים, עורכים, מתרגמים, במאים ומחזאים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל- חיים נחמן ביאליק, אגודת הסופרים ועיתונה, באתר של פרויקט בן-יהודה.
- אלי אשד, מה קורה באגודת הסופרים
- אלי אשד, לקסיקון אגודת הסופרים - יש תמורה לאגרה?
- מיה סלע, מנכ"ל אגודת הסופרים: משרד התרבות יגרום לקריסת האגודה, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2009
כינוס הסופרים השלישי במעלה החמישה, 1945, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
אגודת הסופרים העבריים בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, באתר אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, נדלה בתאריך 2.5.2023
- ^ א"ז רבינוביץ, ע"ד אגודת הסופרים בא"י, הארץ, 5 באפריל 1921; לסדור אגודת הסופרים, הארץ, 4 באוקטובר 1921
- ^ Dov Chomsky, Writers' Association In Israel, Encyclopaedia Judaica, Second Edition, Volume 21, pp. 234–235
- ^ מה קורא, כותרת ראשית, 29 בפברואר 1984
- ^
גילי איזיקוביץ, כשמעמד הכותבים בישראל בשפל חסר תקדים, מדוע אין לאגודת הסופרים מה להציע להם?, באתר הארץ, 29 בינואר 2020
