אגודת הנערות הגרמניות לימדה את חברותיה פולקלוריזם גרמני נאצי, מסורת גרמנית וחוגי ספורט (שחייה, אקרובטיקה, ריצות ועוד) כדי לאמן אותן לשמור על בריאות ואיכות חיים גבוהה, שתשרת אותן בחברה הגרמנית הנאצית. המטרה הייתה שנערות אלה יהיו להיות רעיות, אמהות ועקרות בית.
חשיבות ההקרבה העצמית למען גרמניה הנאצית הוטמעה היטב בקרב הנערות.
ברוב ימי השבוע האגודה עסקה בטיפוח החינוך הנאצי ובימי שבת הנערות עסקו באימוני ספורט למיניהם שעוסקים בפן המנטלי והן בפן הפיזי.
פעילויות אלו התרחשו במבנים הייחודיים למטרה זו. במבנים אלו העצימו את הפלולקלוריזם והמסורת הגרמנית הנאצית שכללה שירים ויצירות של אמנים גרמנים, תרבות, חגים ומועדים גרמנים וספורי גבורה של ההיטלר יוגנד.
באגודת הנערות הגרמניות הודגשה חשיבות רבה למניעת ערבוב בין גזעי ושמירת הטוהר של הגזע הארי.
ההיטלר יוגנד והאגודה לנערות גרמניות ראו חשיבות רבה לעזרה לזולת (לגרמנים ארים) ומימנו והפעילו חופשות סקי ומחנות קיץ למיניהם למשפחות עניות.
המחלקה הראשונה של הנערות (10–14) עסקו בתרומה לקהילה וגם בהעצמת המפלגה הנאצית.
"עבודה, אמונה ויופי" (Werk, Glaube und Schönheit) הציעה לימודים אקדמיים בתחומים שונים כגון: כלכלת בית, עיצוב בגדים, ספרות, פיסול.
היסטוריה
אגודת הנערות הגרמניות החלה לפעול בשנת 1920 תחת השם "אחוות הנשים של ההיטלר יוגנד" (Schwesternschaften der Hitler-Jugend). האגודה נוסדה מחדש בשנת 1930 בתור האגף השני בתוך ההיטלר יוגנד. תחילה, עד ינואר 1933, תנועת נוער זו לא משכה אחריה הרבה נערות וילדות. בשנת 1933 עלה היטלר לשלטון וקבע שהשתתפות בתנועת נוער זו היא בגדר חובה. כדי להיכנס לאגודה היה על הנערה להיות גרמנייה אתנית, לא נשואה, ללא ילדים ובלי מחלות. נערות השתלבו בתנועת הנוער כבר מגיל 10. האגודה התנהלה ישירות על ידי מנהיג ההיטלר יוגנד באלדור פון שיראך עד יוני 1934, אז מונתה טרוּדֶה מור (Mohr) למנהלת אגודת הנערות הגרמניות (BDM-Reichsreferentin).
בשנת 1937 התבקשה מור להתפטר לרגל נישואיה (שכן מנהיגי התנועה והחניכים נדרשו להיות רווקים ללא ילדים). במקומה מונתה יוטה רידיגר (Jutta Rüdiger), דוקטור לפסיכולוגיה, וזו ניהלה את האגודה עד לפירוקה בשנת 1945. בתחילה כללה האגודה שתי מחלקות, שהייתה חובה להשתתף בהן: הראשונה לבנות 10–14, והאחרת לבנות 14–18.
בשנת 1939 הוקמה מחלקה שלישית, שנקראה "עבודה, אמונה ויופי" (Werk, Glaube und Schönheit), שהותאמה לגילאים 17–21 והייתה התנדבותית בלבד. מחלקה זו שימשה כאמצעי גישור בין אגודת הנערות הגרמניות לבין המפלגה הנאצית (רק מגיל 18 אפשר היה להתקבל למפלגה), וגם שימשה להכין את הנשים לנישואין, לשליטת הגבר בחיי היומיום ולקריירות עתידיות.
על פי האידאולוגיה המפלגתית, היה צורך להכין את הנשים לנישואין וללדת ילדים כשיגיעו לגיל שיוכלו לנהל משק בית, אך עדיין נודעה חשיבות גם להכנה לעבודה והשכלה.
מלחמת העולם השנייה
בפרוץ מלחמת העולם השנייה תפקידן של הנערות באגודה היה שונה מתפקידם של הבנים בהיטלר-יוגנד שהיה ברובו להיכנס בין שורות הלוחמים ולסייע להם בלחימה כשהם מגיעים לגיל 18.אגודת הנערות הגרמניות עזרה ללחימה בכל מיני אופנים: הנשים הצעירות עזרו בגיוס כספים ? גם בגדים לחיילים בשדה הקרב, בנות בוגרות סייעו לבתי החולים הצבאים בתור אחיות שעזרו לפצועים בשדה הקרב וגם לשבוי מלחמה. קבוצות רבות של מקהלות ותזמורות ביקרו חיילים פצועים בבתי החולים, קבוצות אחרות שלחו מתנות לחיילים בשדה הקרב.
כאשר ערים גרמניות הותקפו לקראת סוף המלחמה (מ-1943) גויסו נערות האגודה לחייל האוויר הגרמני בתור חיילות נ"מ (נגד מטוסים). הבנות הבוגרות מהאגודה, יחד עם הבנים מההיטלר יוגנד, נשלחו לפולין לסייע לגרמניזציה, והיו אחראים להאיץ את תהליך גירוש הפולנים מבתיהם.
כאשר הפולנים עזבו את בתיהם הם אולצו להשאיר את רוב חפציהם למען הדיירים החדשים, דהיינו הבנות של האגודה והבנים של ההיטלר יוגנד. לקראת סוף המלחמה חלק מהנערות הלוחמות מהאגודה הושארו יחד עם בני ההיטלר יוגנד בשדה הקרב וננטשו להילחם בתור קו ההגנה האחרון.
לאחר כניעת גרמניה הנאצית החליטו בעלות הברית להטיל על הגרמנים סנקציות, ביניהן סנקציה מס' 2 "Kontrollratsgesetz", שהוציאה אל מחוץ לחוק את המפלגה הנאצית, וכל תתי הארגונים, ובמקביל כל רכוש מוסדותיהם הוחרם.
