בשנת תרצ"ב מונה בידי הרב קוק, עם הרב משה פריצקר, לעמוד בראש מערכת הכשרות בעיר[8]. הוא מילא את התפקיד במשך 36 שנים. היה גם הראשון ששימש בתפקיד ראש מחלקת השבת של המועצה הדתית[דרוש מקור]. לאחר פטירת הרב אליהו ראם עמד בראש לשכת הרבנות בעיר[9].
לאחר פטירת הרב צבי פסח פרנק מילא הרב אדלר את מקומו בפועל במשך זמן מה[9], והוזכר כמועמד לכיסא הרב הראשי האשכנזי של ירושלים[10]. בסופו של דבר לא נערכו הבחירות במשך שנים רבות. בחורף תשכ"ה מונה על ידי מועצת הרבנות הראשית לרושם הנישואין בירושלים עד מינוי רב ראשי אשכנזי לעיר[11], זאת לאחר שהמועצה לא אישרה את בחירתו של הרב אליהו פרדס לרב הספרדי של העיר. מחלוקת התגלעה בשאלה האם ניתן היה למנות רושם נישואין בנסיבות אלו[12], המועצה הדתית המקומית, שראתה את הרב פרדס כרב העיר, סירבה להכיר במינויו של הרב אדלר.
פרחי שושנה - ספר הגות ודרושים על התורה ומועדים. נקרא על שם אשתו הרבנית פשה רייזל (שושנה) נשר (אדלר). הספר כולל גם דברי תורה חדשים ששמע המחבר מרבו החפץ חיים.
כנפי נשרים - חידושי הלכה על משנה תורה לרמב"ם. יצא לאור על ידי בניו.
צאצאיו
הרב נשר היה נשוי לרבנית פשה ריזל בתו של הרב משה גרודזינסקי ולהם ארבעה בנים ושלוש בנות, ביניהם[16]:
הרחוב המרכזי בגבעת שאול נקרא רחוב כנפי נשרים, על שם ספרו התורני "כנפי נשרים".
השם שאוב מן המילים: "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" (שמות פרק י"ט, ד), ורומז לשם משפחתו של הרב.
הסיבה בשלה הוחלט להנציח את הרב נשר דווקא במיקום זה, נעוצה בתוואי הרחב והנוח בו עובר הכביש על קו הרכס, דבר שהביא להכשרתו כשדה תעופה עבור מטוסי צה"ל במלחמת העצמאות - וכך הונצח גם מפעל זה בשם הרחוב.