נולד לרבי ישראל מסדיגורה מאשתו השנייה, בת שבע, בערב תשעה באב, והוכנס לברית מילה בט"ו באב. אביו השקיע רבות בחינוכו, והפקיד את זקני החסידים ללמדו את אורחות החסידות.
בהיותו בן אחת-עשרה שנים התארס עם בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר העשיל מקופיטשניץ, והחתונה הייתה בי"ז באבתרס"ב בקופיטשניץ. בי"ג בתשריתרס"ז נפטר אביו, וחלק מהחסידים הכתירוהו כרבם, על אף שהיה בן 23 שנים. רוב החסידים הכתירו את אחיו רבי אהרן לרבי מסדיגורה, וכשזה נפטר בגיל צעיר הוכתר במקומו בנו, רבי מרדכי שלום יוסף בחתונתו, בעת שהיה בן 16. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נדד הרב אברהם יעקב עם רוב אדמו"רי בית רוז'ין לווינה ושהה בה במשך 22 שנים. לאחר האנשלוס אילצו הנאצים אותו ורבנים נוספים לטאטא את רחובות העיר וינה כדי להשפילם. באותו זמן הבטיח שאם יעלה לארץ ישראל יטאטא את רחובותיה, ואכן כשגר בתל אביב היה מטאטא קטע מהמדרכה שסמוכה לביתו מדי בוקר, ורק כשראה שחסידיו מבחינים במעשיו, הפסיק.[1] חסידיו פעלו להשגת ויזה לארץ ישראל, ומיד בבואו לארץ, בכ"ג באלולתרצ"ח (1938) קבע את ביתו בתל אביב, בנמקו שבעיר זו אין נשמעים פעמוני כנסיות.
בשנת תש"ג התקיימה מחלוקת בין ראשי 'אגודת ישראל' לבין הרב יוסף צבי דושינסקי, לגבי השתתפות עם הרבנות הראשית בצום ותפלה על הידיעות שהגיעו מאירופה. הוא הגיב על כך: "אפילו בפני ים דמי נפשות ישראל קדושים הנשפכים ארצה אין שטן פרוד הלבבות בין ת"ח ורבנים נרתע לאחור".[2]
דברי תורתו כונסו אחרי פטירתו על ידי האדמו"ר רבי יצחק מאיר פלינטנשטיין מקופיטשניץ לספר "אביר יעקב", מהדורה ראשונה ירושלים תשכ"ד. כמו כן יצא לאור ספר מתולדותיו בשם "אביר המלכות".
פעילותו הציבורית
רבי אברהם יעקב נמנה בין ראשוני ראשי אגודת ישראל, ועוד קודם לכן יסד יחד עם אדמו"רים נוספים לבית רוז'ין את "אגודת החרדים" בצ'רנוביץ. משך שנים רבות נמנה בין חברי מועצת גדולי התורה ומשך תקופה קצרה כיהן כנשיאה. ושאף לאחדות בין כל שומרי התורה, והיה מרבה לנאום בדבר חשיבות קירובם של חברי תנועת המזרחי. היה מחווה את דעתו בכל הנושאים שעמדו על סדר היום הציבורי, וראה את הדבר כחובתו האישית.
בהקמת המדינה ראה השגחה משמים, והרבה לבקש ששומרי מצוות ירבו לעלות לארץ כדי לעצב את דמותה הרוחנית על יסודות התורה. בנאומו בכנסייה הגדולה הרביעית, בשנת תשי"ד, אמר שמן הראוי שכל יהודי העולם יתיישבו בארץ ישראל. במיוחד חיבב את הר הכרמל והיה שוהה שם מספר שבועות מדי שנה.
^השואה במקורות רבניים, אברהם פוקס, ירושלים תשנ"ה, עמ' 32.
^הרב פרידמן מרדכי שלום יוסף אל הרב לוין י"מ, כ"א כסלו תש"ג, ארכיון ההסתדרות העולמית של אגודת ישראל. ראו גם בספר 'תנועה בחרבות – מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה', יוסף פונד, עמ' 228.
_gravestone.jpg)
