המונח "תורת חיים (ספר)" מפנה לכאן. לערך העוסק בספרו של רבי חיים הגר מקוסוב, ראו חיים הגר (תורת חיים).
הרב אברהם חיים שור (נפטר בי"ט בטבת ה'שצ"ב,[1] 1632) היה מגדולי רבני גליציה. נודע על שם ספרו "תורת חיים" על התלמוד הבבלי. כיהן כאב"ד בלז וסטנוב.
מזכיר את המהרש"א כרבו[2].
מלבד ספרו "תורת חיים", חיבר גם את החיבור "צאן קדשים", הגהות על סדר קדשים, ו"בדק הבית" על שולחן ערוך. חיבורים נוספים נותרו בכתב יד.
בן למשפחת שור מצאצאי רבי יוסף בכור שור. אביו, הרב נפתלי צבי שור, היה תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[3]. אחיו היה הרב אפרים זלמן שור בעל "תבואת שור". הרב אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור.
חותנו היה רבי אברהם מייזלש מקראקא, מחותנו של הרמ"א.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי אברהם חיים שור (בעל "צאן קדשים"), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "שור, אברהם חיים בן נפתלי הירש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הספר תורת חיים, באתר היברובוקס
- הספר צאן קדשים, באתר היברובוקס
- אברהם חיים שור, תורת חיים: חדושים על מסכת הש"ס, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
אברהם חיים בן נפתלי צבי הירש שור, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מתוך תולדות המחבר שבספר תורת חיים על מסכת עבודה זרה, לייקווד תשפ"ד.
- ^ צאן קדשים, בכורות, תחילת פרק ו, הוא כותב "וכתב מ"ו (=מורי ורבי) מהרש"א".
- ^ הקדמה לספר ״כח שור״ להרב יצחק שור, מאת נכדו הרב אבנר כתבן.
