אבץ פוספיד

אבץ פוספיד

אבץ פוספיד (Zn3P2) הוא תרכובת אי-אורגנית המורכב מאבץ וזרחן. הוא מגיע בצורה של אבקה אפורה-שחורה בעלת ריח חריף של שום או דגים נרקבים[1] ומשמש בעיקר להרעלת מכרסמים, כמו עכברים[2], עכברושים, נובחנים ופיקות.

אבץ פוספיד סונתז לראשונה בשנת 1740. השימוש הראשון בו כרעל היה באיטליה בסביבות 1911-1912[1].

אבץ פוספיד נבחן גם כחומר לייצור תא פוטו-וולטאי[3].

תכונות ודרכי שימוש כרעל למכרסמים

השימוש באבץ פוספיד כרעל מכרסמים מומלץ בגלל היותו חומר מתפרק אשר אינו נספג בשומן המכרסם, כדי למנוע פגיעה באוכלי נבלות, ציפורים וחיות אחרות שאינן יעד להרעלה[4]. בנוסף הריח המופץ על ידי אבץ פוספיד, ריח חזק של פוספין, המשוחרר לאוויר בתהליך הידרוליזה, מושך מכרסמים, אך דוחה חיות רבות אחרות ועופות אינם רגישים לריח. על כן, חיות שאינן יעד ההרעלה אינן נפגעות מהרעל במידה רבה. עם זאת, ישנה פגיעה בעיקר בחתולים, כלבים ומספר סוגי ציפורים העשויים לאכול את הרעל.

פתיונות אבץ פוספיד מיוצרים בדרך כלל בצורת אבקה שחורה, המכילה 75% אבץ פוספיד, ו-25% אנטימון אשלגן טרטרט, סם הקאה, המיועד למקרה בו החומר נבלע בטעות על ידי בני אדם או חיות בית. ישנה גם אפשרות לפזר אבץ פוספיד באוויר[5] בטיפול בנובחנים, מספר ימים לפני פיזור הרעל מפזרים שיבולת שועל לא מורעל כהכנה, דבר שמגדיל את אחוזי ההצלחה בחיסול הנובחנים[6].

בתוך הגוף, אבץ פוספיד מתפרק ויוצר את גז הפוספין הפוגע בכלי הדם, מערכת הזרמת הדם, הריאות והכבד. הטיפול באדם שבלע אבץ פוספיד הוא על ידי עידוד הקאה, מתן פחם פעיל ובליעת סודה לשתיה למניעת שחרור הפוספין[1].

השימוש במדינות שונות

בישראל, אבץ פוספיד אסור לשימוש בהוראת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות[7]. בארצות הברית השימוש הוא בפיקוח סוכנות הגנת הסביבה של ארצות הברית, והשימוש בו מותר לרוב רק מיולי עד ינואר.

בסין, אבץ פוספיד היה בשימוש נרחב החל מ-1958 להדברת פיקות. אולם החל משנת 1978 עברו בסין לרעלים אחרים כדי לצמצם את הפגיעה בחיות בר[8], כמו חתול מדבר סיני.

בארצות הברית משמש אבץ פוספיד כרעל מכרסמים חלופי לסטריכנין, ומאז 1990 רוב הפתיונות למכרסמים הנמכרים בארצות הברית מכילים אבץ פוספיד במקום סטריכנין.[9]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבץ פוספיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Zinc Phosphide, Veterinary Toxicology: Basic and Clinical Principles, Academic Press, 2012, pages 707-708
  2. ^ Rodent Outbreaks: Ecology and Impacts, page 231
  3. ^ K.L. Chopra, Thin Film Solar Cells, page 413
  4. ^ ראובן ענבר, ציפורי ארץ ישראל, 1971, עמ' 274
  5. ^ מדביר, הדברה בראשון לציון, ירוק בעיניים
  6. ^ William F. Andelt, Methods and Economics of Mnaging Prairie Dogs, in John Hoogland (Editor), Conservation of the Black-Tailed Prairie Dog, Island Press, 2005, pages 132-134
  7. ^ ע"פ 3752/11 האיל אבו עואד נ' מדינת ישראל, ניתן ב־16 בספטמבר 2013, סעיף 4
  8. ^ Richard B. Harris, Wildlife Conservation in China, page 147
  9. ^ Ettinger, Stephen J.;Feldman, Edward C. (1995). Textbook of Veterinary Internal Medicine (4th ed.). W.B. Saunders Company. ISBN 0-7216-6795-3.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)