פיתוח הרכב בשיתוף עם צה"ל, כתחליף לקומנדקר M325 (שנקרא גם נ.נ. - נושא נשק) החל ב-1985, והרכב הראשון יצא מפס הייצור בפברואר 1986. החידושים שהוכנסו לאביר לעומת הקומנדקר היו: מנוע דיזל תוצרת ג'נרל מוטורס בנפח 6.2 ליטר, תיבת הילוכים אוטומטית והגה כוח. עם כושר נשיאה של 1,900 ק"ג. טווח נסיעה של 650 ק"מ (לעומת כ־400 בקומנדקר הישן) וצריכת דלק של 5 - 6 ק"מ לליטר[2].
מבנה ונתונים טכניים
האביר בעל הנעה כפולה, תיבת הילוכים אוטומטית ומנוע דיזל. הודות למרכב פשוט וקל, האביר התאים לשמש כרכב מנהלה לסיוע בלחימה (למשל לאספקת תחמושת ללוחמים). מרכבים אחרים התאימו אותו ליעודים אחרים כגון אמבולנס צבאי. חלקו האחורי היה מכוסה בבד ברזנט או בפלסטיק לשימושים בעלי אופי מנהלתי, ובמפרט כבד וממוגן לשימושים מבצעיים. נבנה להובלת 13 לוחמים או 1800 ק"ג מטען וכן קדמי וצידי למקלע.
האביר סבל מרמת בטיחות נמוכה בנסיעה בכבישים ועבר שינויים ושיפורים במבנהו. בשל כך צה"ל הכניס במקומו לשירות את רכב ההאמר.
