רבי אבי עזרי זעליג מרגליות (סביבות ה'ש"צ/ה'ת' – ה'תע"ה, 1715), שימש כדיין ודרשן ומוכיח, וכן חיבר ספרים בהלכה ובאגדה.
תולדות חייו
נולד בפלאצק לאביו רבי יצחק אייזיק מרגליות, ובעקבות גזרות ת"ח–ת"ט, נמלט מעירו ועבר לעיר קאליש, שם נשא את בתו של ר' אליקים מקאליש, ולמד בישיבה ששכנה בעיר בראשות רבי ישראל דרשן שפירא, בהקדמת ספרו 'חבורי לקוטים', ויניציאה תע"ה הוא מתאר את לימודיו:
והיינו עוסקים ביחד חמשה אנשים, הרב המופלג סיני ועוקר הרים מהר"ר ישראל עלקושר, והרב המופלג מהר"ר משה כ"ץ בן הגאון בעל ש"ך, והרב המופלא מהר"ר מיכל בעל 'שערי שמים', והרב המופלג מוה"ר עוזיאל מק"ק קאליש, ואני הקטן שבכלם. גמרנו ללמוד יחד תורה לשמה ולא לשום פניה אחרת, הן הנאת ממון והן חלוקת כבוד, וגם לאחר השריפה שלא נשארנו בלתי אם גויתנו, לא עזבנו את תורת אלקינו, ועמדנו על משמרת הקודש אף שהיינו מפוזרים ומפורדים בין הגויים, תחת הארץ הייתה דירתנו, בבורות שיחין ומערות.
בהמשך התמנה לכהן כדיין בעיר קאליש, אך התפרסם בעיקר כדרשן ומוכיח ונהג לנסוע ברחבי פולין לדרוש, ודרשותיו אכן עוררו עניין רב. בין היתר בדרשותיו הוא מוכיח על הנוהג שפשט בזמנו לתת כסף בשביל להתמנות כרב[1].
בחנוכה שנת ה'תל"ו היה שריפה גדולה בעיר קאליש, ששרף כמעט כל העיר, ואבד את כל הונו, וספריו.
בשנת תנ"א התמנה כדרשן בעיר פראג, בהסכמתו של הרב אברהם ברודא, ואכן דרש בכל בתי הכנסיות בעיר פראג שחרית וערבית, מאוחר יותר בין השנים תנ"ה–ת"ס עבר לשמש כדרשן בעיר מץ. אחר כך, בסביבות שנת תס"ד, עבר להתגורר בעיר הלברשטאט, שם קיבל תמיכה כספית על ידי הנדבןיששכר ברנד להמן, ולמד בהקלויז שבנה, 11 שנה.
בסוף ימיו נסע לארץ ישראל והתיישב בצפת, אך באותו שנה תע"ה נפטר לבית עולמו, ונטמן בבית החיים בצפת.
בית יששכר ברנד להמן ששם התגורר רבי אבי עזרי במשך אחת-עשרה שנים, ברחוב באקנגאסה 37
דרך לימודו
בהקדמת ספרו חבורי לקוטים על מסכתות הש"ס, הוא מביא תעודה נדירה לדרך הלימוד בשיטת החילוקים הנהוגה בתקופתו שהיה עיון מקומי בתוך גבולות הסוגיא המקומית בלבד[2] וכך כותב:
ויען הרב מוהר״ר ישראל עלקושר... אשר היה אחד מן המיוחדים תלמידי רבנו הגאון הגדול מוהר״ר העשיל... ויאמר נלך בדרך הלימוד של רבינו הגדול הנזכר כאשר קבל מאביו הגאון מוהר״ר יעקב אב״ד דק״ק לובלין וכאשר קבל אביו מהגאון מהרש״ל. והנני אגיד רשום בכתב אמת, סדר הלימוד שלנו כך היה, לעיין היטב בגמרא תחילה ואח״כ בפירוש רש״י ותוס׳ ביתר שאת ומעולם לא היינו מקשים מאיזה מסכת אחרת רק כל החידושים היו באותה הלכה, אבל לא להקשות להיות סותר במקומו על מנת לבנות שלא במקומו... ובכלל זה לא להקשות אף באותו פרק מן הלכה שעדיין לא למדוה
לעומת זאת דרשותיו שנכנסו לספרו 'כסף נבחר' על התורה, היו בשיטת הפלפול גג על גג, תוך חיבור מאמרים ומדרשי פליאה הנראים רחוקים זה מזה בחריפותו הרבה מצליח לקשר ולגלות קשר ביניהם.
משפחתו
ידוע לנו על בנו הרב יצחק אייזיק שנפטר בחייו, וכן בנו הרב מאיר.
_P1110807.jpg)