הערה קצרה בכתב היד הוולשי המכונה Brut y Tywysogion מציינת:
[-1106]. באותה שנה נראה כוכב נפלא לראות, זורק מאחוריו אלומת אור בעובי של עמוד בגודל ובבהירות עצומה, המבשר על מה שיקרה בעתיד: עבור הנרי, קיסר רומא, לאחר ניצחונות אדירים וחיים אדוקים ביותר במשיח, הלך למנוחתו. ובנו, לאחר שזכה במושב האימפריה של רומא, נתמנה לקיסר.[7]
בשבוע הראשון של התענית, ביום שישי, 16 בפברואר, בערב, הופיע כוכב יוצא דופן, ובמשך זמן רב לאחר מכן הוא נראה זורח זמן מה בכל ערב. כוכב זה הופיע בדרום-מערב; נראה קטן וחשוך. אולם הקרן שזרחה ממנו הייתה בהירה מאוד, ונראתה כמו אלומה עצומה המאירה מצפון-מזרח; וערב אחד נראה היה כאילו אלומה זו מתפצלת לקרניים רבות לעבר הכוכב מהכיוון ההפוך.
יפן
התצפיות המרשימות ביותר על השביט מגיעות מהכרוניקה היפנית Dainihonshi (אנ'). הכרוניקה דיווחה כי ב-7 בפברואר 1106 לספירה הופיע השביט הענק בדרום-מערב ונמתח על פני חלק עצום מהשמים לכיוון מזרח. השביט המבריק תואר כלבן ועם זנב הנמתח 100 מעלות על פני כל השמים.[8]
סין
קטע מתוך כתב יד סיני מתאר כוכב שביט בשנת 1106, המזכיר את התפרקות השביט לאחר פריהליון, מתוארך ל-10 בפברואר:
בתקופת שלטונו של Hwuy Tsung, השנה החמישית לתקופתו של Tsung Ning, הירח הראשון [פברואר], יום Woo Seuh (10 בפברואר), הופיע שביט במערב. זה היה כמו פיי קאו נהדר. המעטפה הזוהרת הייתה מפוזרת. זה נראה כמו כוכב שבור. אורכו היה 60 [מעלות] ורוחבו היה 3 [מעלות]. הכיוון שלו היה לצפון-מזרח. זה עבר את S.D. Kwei (דרום אנדרומדה/צפון דגים). זה עבר את S.D. Lew (טלה הדרומי), ווי (פגסוס), מאו ופיי (שור). לאחר מכן הוא נכנס לתוך העננים ולא נראה עוד.[1]
(בשנת כלב אש (Binh Tuat), באביב ינואר, יש שביט במערב עם זנב קורן ארוך)
מצרים
הספר "קנז אל-דוראר וג'מי אל-גרר" מאת אבו בכר בן עבדאללה בן אבק:(בשנת 497 לספירה / 1106 לספירה)
והופיע בו כוכב לכת גדול במזרח, לבן כמו הירח, יש לו הילה גדולה מאיבריו, אומדן באורך של מאה וחמישים אמה (68.58 מטרים), ויש לו קרן ואור כמו ירח מלא. והוא נשאר ימים ולילות, ואם היה עם הירח, אנשים היו חושבים שהם שני ירחים. וזה היה אחד מהנפלאות השמימיות.
^Jones, Bryn. "A History of Astronomy in Wales". Retrieved 25 September 2019. The source of these quotes is the edited version of the Chronicles by Thomas Jones, Brut y Tywysogyon, or, the Chronicle of the Princes: Red Book of Hergest version, University of Wales Press, Cardiff, 1955