The Beast in the East היה אחד מאירועי השלם וצפה של ארגון ההיאבקות האמריקאי, ה-WWE, ששודר בערוץ של ה-WWE Network. האירוע נערך ב-4 ביולי 2015, באולם ריוגוקו קוקוג'יקן שבסומידה, טוקיו, יפן. בנוסף, אירוע זה היה האירוע הראשון של ה-WWE ששודר בשידור ישיר מיפן.[1]
שבעה קרבות התנהלו באירוע, כולל שניים ששודרו באופן בלעדי ברשת J Sports. בקרב המרכזי של הערב, ג'ון סינה ודולף זיגלר ניצחו את קיין והמלך בארט. בקרבות אחרים, כריס ג'ריקו התאבק בקרב הטלוויזיוני הראשון שלו מאז האירוע לילה של אלופים, שהתרחש בספטמבר 2014, כשניצח את נוויל. פין באלור ניצח את קווין אואנס וזכה באליפות ה-NXT. ברוק לסנר ניצח את קופי קינגסטון.
עלילות
האירוע כלל חמישה קרבות שנבעו מעלילות מתוסרטות מהתוכניות השבועיות: Raw, סמאקדאון ו-NXT.
ב-28 במאי 2015, נודע שברוק לסנר יופיע באירוע שייערך ב-4 ביולי ביפן.[2] בשורה זו סימלה את ההופעה הראשונה של לסנר ב-WWE בקרב שהוא לא בשיטת שלם וצפה מאז שנת 2004. לאחר מכן, ה-WWE שחררו פרסומת שבה האירוע לא יהיה אירוע שלא ישודר לטלוויזיה, אלא ישודר בשידור ישיר בערוץ ה-WWE Network.[3] יום לאחר מכן, ה-WWE חשפו את כל רשימת הקרבות של האירוע. אחד הקרבות שתוכננו לאירוע בין הניו דיי לבין טייסון קיד וסזארו לא יצא לפועל בשל פציעה שקיד ספג, שהוציאה אותו מכלל פעילות למשך יותר משנה.[4] סזארו וקיד הוחלפו בלוצ'ה דרגונס.
באירוע NXT TakeOver: Rival, שהתרחש בפברואר 2015, קווין אואנס זכה באליפות ה-NXT בזמן שפין באלור ניצח בטורניר אשר קבע את זהות המועמד לתואר האליפות. ב-25 במרץ בפרק של התוכנית NXT, באלור חשף את הדמות הדמונית שלו בעלת צבעי הפנים, מנגד אואנס אמר שהוא לא צריך להיות דמוני בשביל לנצח את האלוף; בקרב ביניהם, אואנס הפיק תועלת וגבר על באלור לאחר שהאחרון היה מעורב בפציעה שספג (כחלק מהעלילה). לעומת זאת, באלור השיג הזדמנות נוספת להתחרות על התואר לאחר שניצח את טיילר בריז באירוע NXT TakeOver: Unstoppable, שהתרחש בחודש מאי. באלור נשבע שבאירוע ביפן הוא יפגוש את הדמות הדמונית שלו מקרוב.
הידאו איטמי ומתאבק העבר, טאטסומי פוג'ינאמי, פורסמו שייקחו חלק באירוע.[5]
אירוע
אישיויות אחרות על המסך
| תפקיד: |
שם:
|
| צוות השידור
|
ביירון סקסטון
|
| מייקל קול
|
| כרוזה
|
עדן סטיילס
|
קרבות מקדימים
לפני שהאירוע עצמו החל, התקיימו שני קרבות חושך (קרבות שאינם שודרו בטלוויזיה), שבהם סזארו ניצח את דייגו כתוצאה מהכנעה והלוצ'ה דרגונס (קאליסטו וסין קארה) ניצחו את הניו דיי (ביג אי ואקסבייר וודס).
האירוע עצמו נפתח בקרב בין כריס ג'ריקו לבין נוויל. בסיום, ג'ריקו הצליח להתחמק מניסיון ביצוע מהלך הסיום של נוויל, ה"חץ האדום", ולהפוך אותו לטובת מהלך ההכנעה שלו, הליונטיימר, שבעזרתו הצליח להכניע את נוויל ולנצח בקרב.
בקרב השני, ניקי בלה הגנה על אליפות הדיוות בקרב משולש נגד טמינה ופייג'. באמצע הקרב, פייג' ביצעה על ניקי את מהלך הרמפייג', שלא הספיק לה כדי לנצח בקרב. בתגובה, טמינה ביצעה על פייג' את מהלך הסופרקיק, שריתק אותה עד לסוף הקרב. ניקי הצמידה את טמינה לניצחון לאחר מהלך הפורארם סמאש, שהספיק לה כדי לרשום הגנה מוצלחת על התואר.
הקרב שבא לאחר מכן היה קרב בין ברוק לסנר לבין קופי קינגסטון. לסנר שלט ללא עוררין בקרב הקצר, למרות שספג את מהלך הדרופקיק אל החבלים מצד קינגסטון, מה שלא הספיק כדי למנוע ממנו לבצע שלוש פעמים את מהלך הג'רמן סופלקס. בסיום, לסנר הצמיד את קינגסטון לניצחון לאחר מהלך הסיום שלו, ה-F5. לאחר הקרב, לסנר המשיך לבצע על קינגסטון את מהלך הג'רמן סופלקס. כשביג אי ואקסבייר וודס הופיעו, לסנר ביצע גם עליהם את מהלך ה-F5.
בקרב הלפני האחרון, קווין אואנס הגן על אליפות ה-NXT נגד פין באלור. אואנס לעג לג'ון סינה, שיחדיו היו נמצאים בפיוד באותה התקופה, כשהוא חיקה במהלך הקרב את סדרת מהלכיו של סינה. לעומת זאת, אואנס היה בין הבודדים שהצליחו לצאת מהצמדה לאחר מהלך הסיום של באלור, ה-Coup de Grâce. באלור ביצע פעם נוספת את אותו המלך ולאחר מכן הצמיד את אואנס לניצחון אשר הקנה לו זכייה בתואר.
הקרב המרכזי
בקרב המרכזי, אלוף ארצות הברית, ג'ון סינה, ודולף זיגלר התחרו נגד קיין והמלך בארט. בארט וקיין שלטו בקרב, אך בסיום זיגלר ביצע על בארט את מהלך הסופרקיק, בעוד שסינה ביצע על קיין את מהלך הסיום שלו, אטיטיוד אדג'סטמנט. לאחר מכן, סינה הצמיד את קיין לספירת שלוש שהקנתה להם את הניצחון בקרב.
ביקורות
האירוע קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי. הקרב של אואנס נגד באלור זכה לשבחים רבים. מייק ג'ונסון מהאתר PWInsider.com כינה את הקרב הזה כ"קרב מרכזי מצוין".[6] ג'יימס קאלדוול מהאתר PWTorch.com העניק לקרב זה ציון של ארבעה וחצי כוכבים, שהיה הגבוה ביותר לאותו הערב.[7] לארי קסונקה מהאתר 411Mania שיבח את המראה הכללי של האירוע ואמר שהאירוע היה שונה בהרבה מ"האירועים הרגילים של ה-WWE".[8]
תוצאות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
