לאורך התקופה שקדמה הבחירות לכנסת ה-20 (שהתקיימו ב-17 במרץ2015), ניהלה התנועה קמפיין חוצות תחת הסיסמה "פשוט מחליפים". מערך השטח של הארגון כלל מטות בערי ישראל השונות, במטרה להעלות את אחוזי ההצבעה בקרב מצביעי המרכז והשמאל. פעילות גיוס קולות של התנועה, שנעשתה באמצעות הסברה מדלת לדלת, הגיעה אל מעל ל-100 אלף מצביעים פוטנציאליים במטרה להוציא אותם להצביע.
עם קבלת תוצאות הבחירות התברר שהתנועה כשלה במשימתה להחלפת הממשלה - מפלגת הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים וב-14 במאי 2015 הושבעה ממשלת נתניהו הרביעית. מנתוני הצבעה עולה כי במקומות שפעלה התנועה עלו אחוזי ההצבעה בשיעור של בין 0 ל-3 אחוזים.[5] עם זאת, בכלל מדינת ישראל עלו אחוזי הצבעה בבחירות לכנסת ה-20 בשיעור של 4.6%.
חקירת הפעילות על ידי תת-ועדה של הסנאט האמריקאי
תת-ועדה של הסנאט של ארצות הברית קבעה כי V15 עשתה שימוש בתשתית של "קול אחד" שנבנתה בתמיכת מחלקת המדינה האמריקאית לארגון "קול אחד" בשנת 2014 כדי לתמוך בקידום פתרון שתי המדינות לשני עמים. לפי הדו"ח, התמיכה נועדה לצורך קמפיין שכלל "הרחבת הנוכחות ברשתות החברתיות, בניית מאגר בוחרים גדול יותר, ושכירת חברת ייעוץ פוליטי אמריקאית שתכשיר פעילים ומנהלים בשיטות ניהול קמפיין עממי למען תמיכה בתהליך השלום הישראלי־פלסטיני". כך למשל, הפעילים שגויסו בתמיכת ממחלקת המדינה נרתמו לפעילות V15, "קול אחד" דיווח על כך לקונסול הכללי של ארצות הברית בירושלים, אך זה אמר שלא קרא את האימיילים בעניין משום שהיו ארוכים מדי. הסנטורים קבעו כי מחלקת המדינה לא הציבה מלכתחילה תנאים לגבי השימוש בכסף ולכן לא נעברה עבירה, אולם נמצאו כשלים בדרך שבה מקצה הממשל כספים לעמותות והאופן שבו הוא מפקח עליהם.[6] יושב ראש תת-הוועדה, הסנאטור הרפובליקני רוב פורטמן, אמר כי הדבר לחלוטין אינו מקובל שנעשה שימוש בכספי משלם המיסים האמריקני לבניית תשתית של קמפיין פוליטי וכנגד ידידתה הטובה ביותר של ארצות הברית מהמזרח התיכון.[7]
ביקורת
מראשית פעילותה של התנועה הושמעה ביקורת כלפי פעילותה, בעיקר בקרב ארגוני הימין וכלי התקשורת המזוהים עימם. בסוף ינואר 2015 פתחה מפלגת הליכוד בקמפיין נגד V15 שכלל ראיונות שונים בערוצי התקשורת ומסיבת עיתונאים בהשתתפות מירי רגב, ציפי חוטובלי, אופיר אקוניס, יריב לוין ודוד שמרון, שבה טענו בדבר מימון והתנהלות התנועה.[8] הליכוד טען שהארגון משמש כשלוחה של רשימת המחנה הציוני תוך הפרת חוק מימון מפלגות,[9] התלונן על כך בפני ועדת הבחירות המרכזית והגיש בקשה לצו מניעה נגד הארגון. לאחר שלא הצליח להוכיח את טענותיו ביטל הליכוד את בקשתו לצו מניעה,[10] ולאחר מכן דחה ראש ועדת הבחירות המרכזית את עתירת הליכוד, וחייבו בתשלום הוצאות בסך 48,000 ש"ח.[11] בד בבד, התפרסמו כתבות ב"ישראל היום", אשר כינו את פעילות התנועה "פרשת העמותות 2" (באזכור לפרשת עמותות ברק), ושטחו טענות דומות לאלו שהופיעו בעתירה.[8]
בעקבות פעילות התנועה, הודיע חבר הכנסת יואב קיש בחודש מרץ 2016 כי בכוונתו ליזום חוק שנועד להגביל את סך התרומות לעמותות פוליטיות בתקופת בחירות, שאושר בכנסת ב-20 במרץ 2017.[12][13]
בדו"ח מבקר המדינה לעניין בחירות 2015 יש התייחסות גם ל"פעילות גופים חוץ-מפלגתיים", בלי לנקוב במפורש בשמו של גוף כלשהו. בדו"ח נאמר: "אין להתעלם מהמסרים הישירים שמצאו ביטוי בחלק מהפרסומים של הגופים החוץ-מפלגתיים, לרבות פרסומים הקוראים להחלפת הממשלה ואחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים. חרף האמור, ובשים לב לחשיבותו של חופש הביטוי הפוליטי של יחידים וקבוצות בחברה דמוקרטית, הגעתי לכלל מסקנה כי לא ניתן לראות במסרים מעין אלו תעמולה מובהקת לטובת סיעה ספציפית עד כדי קביעה שנוצרה חזקה של זיקה ארגונית לסיעה מסוימת כלשהי".[14]
