ביחד עם צאת האלבום המלא, הועלה השיר לרשת הזרמת המדיהספוטיפיי, תוך שהצליח לצבור שם למעלה מ-23 השמעות.[8] אף על פי שלא יצא כסינגל, הצליח השיר להגיע למקום ה-98 במצעד הבילבורד הוט 100.[9]
ביקורת
מגזין HotNewHipHop (אנ') סקר את השיר באומרו כי השיר הוא "כמה ארפג'יואים קצרים מסיבוב מועדונים" וכי "זה כאילו ניקי חיפשה הפוגה רגשית עם רגל אחת מחוץ לדלת. היא מקוננת על דינמיקה שבורה, אך איכשהו אינה מסוגלת לזכור את צעדיה, את תנועותיה של אישה חסרת הומור ועם זאת מפלגת. דה ויקנד צעיר ממנה בכמה שנים, אך לא פחות דוחה. שניהם מחזיקים ביכולות הטיפוח שלהם בכבוד רב".[10]
אקשרה אננד מ-The Chronicle (אנ') סקרה את האלבום בו השיר נכלל, Queen, תוך שסקרה את השיר בחיוב ואמרה כי "ההצגה המתמדת בין פעימותיו של המפיק ג'יי רייד לקול הוולטו המסורתי של דה ויקנד מייצרת שיר חלומי ועם זאת ניתנת לניתוח. השיר מתרחק מהמסר הכללי של מינאז' וחסר את העוצמה הגרעינית של השירים האחרים שלה, אך הוא לא פחות חזק רגשית".[11]