TheGuardian.com, שנודע בעבר בשם Guardian.co.uk ו- Guardian Unlimited, הוא אתר חדשות בריטי בבעלות קבוצת גרדיאן מדיה. תוכן האתר מורכב מכמעט כל התכנים של הגרדיאן והאובזרבר, וכן מתכנים מקוריים של האתר. האתר הוא העיתון המקוון השני הכי פופולרי בבריטניה נכון לנובמבר 2014, אז היו לו למעלה מ-17 מיליון קוראים בחודש; עם למעלה מ-21 מיליון קוראים חודשיים.[1]
האתר הוא אתר חדשות, עם מדורים צדדים המכסים נושאים שונים בהם ספורט, עסקים, סביבה, טכנולוגיה, אמנויות ומדיה וסגנון חיים. TheGuardian.com בולט בשיתופו עם הקוראים, כולל לוחות שיחות ארוכי טווח ורשת של בלוגים. לשבעת הבלוגים של האתר הצטרף ב-14 במרץ 2006, מדור תגובות חדש, "תגובה היא בחינם", שהתמזג מאז למדור הדעות.
ניתן לצפות באתר ללא עלות או רישום, אם כי שירותים מסוימים כגון השארת הערות על מאמרים דורשים מהמשתמשים להירשם. במרץ 2009, Guardian.co.uk השיק API, תוך שימוש בפרוטוקול OAuth והפך חלק נרחב מהתוכן של Guardian לזמין לשימוש למפתחי אפליקציות אינטרנט . [2]
בעלות
TheGuardian.com הוא חלק מקבוצת גרדיאן מדיה הכוללת עיתונים, תחנות רדיו ומדיה חדשה, כולל היומון הגרדיאן והשבועון האובזרבר. הקבוצה נמצאת בבעלות Scott Trust, קרן צדקה שמטרתה להבטיח את עצמאות המערכת של העיתון, לשמור על בריאותו הפיננסית כדי למנוע השתלטותמצד קבוצות מדיה למטרות רווח שעלולות לפגוע בעצמאות העיתונאית.
קבוצת גרדיאן דיווחו כי 2006 הייתה השנה הרווחית הראשונה שלהם, כאשר ההכנסות הגיעו בעיקר מגיוס ופרסום לתצוגה.[4] במאי 2007 החל האתר תוכנית של 18 חודשים של עיצוב מחדש והוספת יכולות.[5] ב-30 ביולי 2013, האתר הועבר מ- guardian.co.uk ל- theguardian.com כחלק מהגדלת ההשקעות לצמיחה גלובלית. [6]
בשנת 2018 הצטרף TheGuardian.com חבר האתר למתחרים News UK ( The Times, The Sunday Times, The Sun ) ו- The Daily Telegraph כדי ליצור פלטפורמה משותפת למפרסמים לרכישת פרסומות מקוונות במספר אתרי חדשות מובילים, בפרויקט The Ozone.[7] מאוחר יותר באותה שנה הצטרפה Reach plc (לשעבר Trinity Mirror) לפלטפורמה, והביא לפלטפורמה כמעט את כל העיתונים הלאומיים של בריטניה.[8]
אתרי משנה
גארדיאן ספורט
מדור הספורט של The Guardian עשה מעבר לאתר פופולרי ומכובד, המספק חדשות, תוצאות, דוחות משחקים ופרשנויות חיות ממגוון ענפי ספורט שונים.
סיקור הספורט של TheGuardian.com היה חלוץ בתעשיית העיתונים המקוונים בבריטניה בתחום של סיקור חי של ספורט, במיוחד כדורגל, דרך האינטרנט. דוגמאות כוללות תגובות טקסט בזמן אמת על 115 משחקי פרמיירליג בכדורגל וכל משחק במונדיאל, כמו גם סיקור חי של הגביע האנגלי, ליגת האלופות, הליגה האירופית ומדי פעם משחקי לה ליגה, גביע הליגה ופלייאוף.
"The Fiver"
"The Fiver" הוא עלון כדורגל יומי, בעיקר הומוריסטי, הזמין במדור הספורט או באמצעות ניוזלטר בדואר האלקטרוני, הנשלח לתיבות הדואר של מנוייו בערך בשעה חמש, בימי שני עד שישי (ומכאן השם "Fiver"). המדור לא מופיע במהדורה המודפסת של הגרדיאן. כותבי Fiver כוללים את פול דויל ובארי גלנדנינג והם מגיעים מצוות כותבי הספורט של הגרדיאן.
"Comment is free"
"Comment is free" (התגובה בחינם ובקיצור Cif ) היה מדור הערות ודעות פוליטיות בתוך TheGuardian.com. הוא הכיל הערות ומאמרי דעה מהגרדיאן ומהאובזרבר, בתוספת של יותר מ-600 כותבים אחרים. המדור נערך על ידי נטלי הנמן; [9] אתר המשנה שלו המוקדש לענייני דת, "Cif belief", בעריכתו של אנדרו בראון. האתר הושק ב-14 במרץ 2006, [10] אז נערך על ידי ג'ורג'ינה הנרי. העיצוב המקורי והמבנה שלו נעשו על ידי בן האמרסלי, בהתבסס על פלטפורמת הבלוגים Movable Type. מדור Cif רץ על מערכת מותאמת תוצרת Guardian, תוך שימוש ב-Puck להערות. [11]
שם האתר נגזר ממשפט במאמר מפורסם שכתב עורך הגרדיאן הוותיק סי. פי. סקוט : "התגובה היא בחינם, אבל עובדות הן קדושות". [12]
האתר אוכף בקפדנות את מדיניות הדיבור שלו על ידי ניטור התגובות לאחר הפרסום. [13] לגבי נושאים רגישים במיוחד, תגובות עשויות להיות מנוהלות לפני הפרסום.[14] מנטרים יכולים להסיר פוסטים שמפרים את תקני הקהילה של האתר (בדרך כלל משאירים סמן של ההסרה), אך לא לערוך אותם.[14][15]
"Comment is free" התמזג עם מדור "Opinion" של TheGuardian.com, בהתחלה בסוף 2014 במהדורה האמריקאית, ובהמשך בתחילת 2015 גם בהמהדורה הבריטית. לא נעשה עוד שימוש בכותרת "התגובה היא בחינם", אבל commentisfree נשאר בכתובת האתר.
גרדיאן אמריקה
גרדיאן אמריקה הייתה גרסה אמריקאית של אתר החדשות הבריטי Guardian Unlimited . האסטרטגיה שנועדה לזכות בעוד קוראים בארצות הברית נזנחה באוקטובר 2009. [16]
חלק גדול מהתוכן בגרדיאן נלקח מ-Guardian Unlimited והגרדיאן, אם כי חלק מהתוכן הופק במיוחד עבור Guardian America.
קהל הקוראים
TheGuardian.com הוא אחד מהעיתונים המקוונים המובילים בבריטניה. הוא הפך לעיתון הבריטי הראשון שמשך יותר מ-25 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש (אוקטובר 2008).[17] ב-7 ביולי 2005, בעקבות הפיגועים בלונדון, ביקרו באתר 1.3 מיליון משתמשים ייחודיים ובסך הכל נצפו 7.8 מיליון דפים, באותה תקופה שיא עבור guardian.co.uk.[18]
נכון לאוגוסט 2010 היה האתר השני הכי פופולרי מבין העיתונים בבריטניה אחרי Mail Online, עם כמעט 34.6 מיליון משתמשים ייחודיים מדי חודש, ו-13.7 מיליון משתמשים בריטים ייחודיים מדי חודש.[19] עד מאי 2011 הוא הגיע ל-2.8 מיליון מבקרים ייחודיים ביום, ו-51.3 מיליון לחודש, מאחורי ה-4.4 ו-77.3 מיליון של MailOnline.[20] נכון למאי 2013, על בסיס סקר הקוראים הלאומי והסטטיסטיקה של comScore, זה היה אתר העיתון הפופולרי ביותר בבריטניה עם 8.2 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש, לפני Mail Online עם 7.6 מיליון מבקרים חודשיים ייחודיים.[1]
בנוסף פרס "העיתונאי הפוליטי של השנה" לשנת 2011 ניתן לעיתונאי הגרדיאן אנדרו ספארו בנימוק ש"תרם משמעותית הודות לבלוג של הבחירות הכלליות שלו - פרס על חדשנות כמו גם דיווח". [22]
אתר המשנה Cif belief זכה בפרס Webby בקטגוריית אתר הדת והרוחניות הטובים ביותר.
^Kiss, Jemima (2008-11-20). "ABCe: US election build-up helps UK newspaper sites to record traffic". The Guardian. London. נבדק ב-2008-11-20. The site recorded 25,976,046 unique users last month, according to the latest officially audited web figures from the Audit Bureau of Circulations Electronic.
