Stormy Weather (בעברית: מזג אוויר סוער) הוא שיר לפידים משנת 1933 שנכתב על ידי הרולד ארלן וטד קוהלר. הוא בוצע לראשונה בשנת 1933 על ידי את'ל ווטרס, במועדון הכותנה בהארלם, והוקלט על ידה באותה שנה. עוד באותה שנה הוא גם בוצע גם על ידי אליזבת וולש בלונדון, והוקלט על ידי פרנסס לנגפורד. כמו כן, לראשונה בהיסטוריה הרביו כולו ממועדון הכותנה של הארלם יצא לסיבוב הופעות, והוצג בתיאטראות בערים מרכזיות. הרביו נקרא במקור "The Cotton Club Parade of 1933" אך עבור סיבוב ההופעות שמו שונה ל-"Stormy Weather Revue". המופע כלל את השיר "Stormy Weather", שהושר בו על ידי הזמרת אדלייד הול.[1]
כבר בספטמבר 1933 ההרכב הגרמני קומדיאן הרמוניסטס הוציא לאור את גרסת הכיסוי הגרמנית שלו, בשם "Ohne Dich" ("בלעדיך"), עם מילים שונות לחלוטין.[2] מאז יציאתו ב-1933, השיר בוצע על ידי אמנים רבים כמו פרנק סינטרה, ג'ודי גרלנד, אטה ג'יימס, אלה פיצג'רלד, דיינה וושינגטון, קלודה רודג'רס, הלהקה ריינינג סאונד, והגרסה המפורסמת ביותר, של לנה הורן ובילי הולידיי. גרסת התזמורת של ליאו רייסמן הייתה הלהיט הגדול ביותר (בה ארלן עצמו היה הסולן), אף כי גם הגרסה של את'ל ווטרס נמכרה היטב.[3] השיר "Stormy Weather" בוצע בסרט בעל באותו שם משנת 1943.[4]
השיר מספר על אכזבה, כאשר מילות השיר "Don't know why there's no sun up in the sky" ("לא יודעת למה אין שמש בשמיים") מראות על מישהי שכמהה שהגבר שלה יחזור אליה. מזג האוויר הוא מטאפורה לרגשותיה של הזמרת: "stormy weather since my man and I ain't together, keeps raining all the time" ("יש מזג אוויר סוער מאז שאני והגבר שלי לא ביחד, כל הזמן יורד גשם").
ב-24 בינואר 2011, מילות השיר המקוריות הכתובות בכתב-יד, יחד עם ציור של טד קוהלר, הוצגו בתוכנית האמריקאית "Antiques Roadshow", בה ערכן נאמד בין 50,000 ל-100,000 דולר. במסמך המקורי של מילות השיר יש מספר קווי מחיקה ותיקונים.[5]
גרסתה של את'ל ווטרס לשיר משנת 1933 נכללה בהיכל התהילה של גראמי משנת 2003, וספריית הקונגרס חלקה כבוד לשיר בכך שהכניסה אותו ל-National Recording Registry ב-2004. בנוסף בשנת 2004, גרסתו של הורן הגיעה למקום ה-30 ברשימת "מאה שנים... מאה שירים" במסגרת סקר השירים המובילים בקולנוע האמריקאי.
גרסאות אחרות
- הרולד ארלן – 1933[6]
- ג'ורג' בנסון – It's Uptown (1966)
- סילביה ברוקס – Restless (2012)[7]
- בינג קרוסבי – Bing Crosby's Treasury - The Songs I Love (1965)
- בוב דילן – Triplicate (2017)
- בילי אקסטין – Once More with Feeling (1960)
- דיוק אלינגטון – 1933 וגרסה אחרת עם הזמר איבי אנדרסון בשנת 1940.[8] הוא גם ביצע גרסה ווקאלית עם אייבי אנדרסון בסרט הקצר "Bundle of Blues" משנת 1933.[9]
- The Five Sharps – 1952
- ג'ודי גרלנד – London Sessions[10] והאלבום הזוכה בפרס גראמי Judy at Carnegie Hall[11][12]
- רוי המילטון – Have Blues Must Travel (1959)
- בילי הולידיי עם לסטר יאנג וקאונט בייסי – Broadcast Performances Vol. 2 (1955)
- לנה הורן הקליטה את השיר בשנת 1941 עבור RCA Victor. בשנת 1943, היא הקליטה גרסה אחרת עבור באותו שם. היא הקליטה את השיר לפחות חמש פעמים לאורך הקריירה שלה, כולל לאלבום Stormy Weather ב־1957. גרסת השיר המקורית שלה משנת 1941 הוכנסה להיכל התהילה של גראמי בשנת 2000.[13]
- ג'ף לין – Armchair Theatre (1990)
- צ'ארלס מינגוס עם אריק דולפי – Mingus! (1960)
- ג'וני מיטשל – Both Sides Now (2000)
- וודי שו עם סטיב טוריי – Imagination (1987)
- פרנק סינטרה – No One Cares (1959)
- The Spaniels הקליטו בשנת 1958 ב-Vee-Jay Records #290
- רינגו סטאר הקליט את השיר בשנת 1969 לאלבום בכורת הסולו שלו, אך הוא לא נכלל באלבום המוגמר.[14]
- את'ל ווטרס – (1933) (יחד עם ההקלטה של לנה הורן מ־1941, גרסה זו הוכנסה להיכל התהילה של גראמי)
- דוק ווטסון ומרל ווטסון – Pickin' the Blues (1985)
- אליזבת וולש – "From Derek Jarman's The Tempest - Elisabeth Welch sing's Stormy Weather" (1980) – חברת תקליטים: אינדוסטריאל רקורדס – IR0012 – פורמט: ויניל, 7", 45 סל"ד, מדינת סינגל: בריטניה
- מרי לו ויליאמס – בשידור חי בקיסטון קורנר (1977)
- ויולה ווילס – ביצע גרסת כיסוי לשיר בשנת 1982 והגיע לשיא במקום הרביעי במצעדי הריקודים.[15]
- אטה ג'יימס – At Last! 1960
- סאונדרה סנטיאגו – בגמר העונה של העונה השלישית של מיאמי מחלק מוסר (שם הפרק: Heroes of the Revolution, 1987)
לקריאה נוספת
- הפרק "Stormy Weather" בספר Stardust Melodies: הביוגרפיה של שנים עשר משיריה הפופולריים ביותר של אמריקה מאת ויל פרידוולד (ניו יורק: Pantheon Books, 2002).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
