השיר הוא הומאז' לסרטי האימה-מדע בדיוני הקלאסיים משנות ה-50,[2] ומילותיו משלבות בתוכן שמותיהם של רבים מסרטים אלו - בדומה לעבודותיו של אמן האוונגרדטריסטן צארה; על פי ורה דיקה, מחברת הספר Recycled Culture in Contemporary Art and Film, צארה נהג לחבר שירים באמצעות לקיחת מילים מעיתונים וחיבורם יחדיו באופן אקראי. עם זאת, מילות השיר "Science Fiction/Double Feature" נכתבו באופן מתוכנן, על מנת לשמור על מבנה קבוע, חריזה וקוהרנטיות.[3]
שם השיר, בתרגום חופשי לעברית "מדע בדיוני/הקרנה כפולה", כאשר המונח "הקרנה כפולה" מתייחס להקרנות שהיו נהוגות בעבר ובהן הוקרנו שני סרטים במחיר של כרטיס אחד.
בתיאטרון
בגרסת המופע התיאטרלי המקורי, שיר הפרולוג מבוצע על ידי סדרנית (תפקיד שאותו גילמה אותה השחקנית המגלמת את דמותה של מג'נטה), כשהיא נכנסת לאולם התיאטרון, לאחר שהתאורה כבר עוממה. זרקור של פנס עוקב אחריה, בעודה נושאת מגש של כיבוד ועושה דרכה במעבר שבין הצופים אל עבר הבמה. דמות זו זכתה למספר שמות לא רשמיים, כגון "טריקסי" או "נערת הפופקורן" (רמז למגש החטיפים אותו נשאה הדמות במהלך השיר).
על פי התסריט המקורי, סיקוונס כותרות שיר הפתיחה של הסרט אמור היה לכלול רצף של קטעים מסרטי הבי מוביז הרבים המוזכרים בשיר, המתחלפים זה אחר זה באמצעות אפקטים מיוחדים של עריכה. הרעיון נזנח בסופו של דבר, לאחר שהתברר כי עלות רכישת זכויות היוצרים של קליפים אלו גבוהה מדי מכפי שהתקציב של הסרט מאפשר.
השיר, כאשר הוא נשמע על רקע כתוביות הפתיחה, מבוצע במפתחלהמז'ור; על רקע כתוביות הסיום, השיר מבוצע בשנית, אך בפעם זו במפתח סי במולמז'ור.
ריינס, המגלם את דמותו של ד"ר ג'ק גריפין - האיש הבלתי נראה - כמעט ולא נראה על המסך, ורק קולו נשמע לאורך רוב הסרט. רק למשך זמן קצר, בסוף הסרט, ריינס נראה בבירור, בעוד ברוב זמן המסך שלו הוא היה מכוסה בתחבושות. בשנת 2008 החליט ארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית שיש לשמר את הסרט בספריית הקונגרס, בשל היותו "תרבותי, היסטורי, או אסתטי [באופן] משמעותי".[7]
ה"קריצה" לסרט זה באה לידי ביטוי במופע האימים של רוקי מתבטאת בתחבושות העוטפות את כל גופו של רוקי, בסצנת החייאתו.
הסופר והאסטרונום החובב ג'ון פוטנאם (קרלסון) והמורהאלן פילדס (ראש) צופים בהתרסקות מטאור בסמוך לעיירה הקטנה סנד רוק, אריזונה. לאחר ביקור באתר ההתרסקות, ג'ון מבחין בחפץ מוזר בנקודת הפגיעה, ומתחיל להאמין שלא היה זה מטאור כלל, אלא ספינת חלל של חוצנים. אחרי שמפולת מכסה את החללית המסתורית, סיפורו של ג'ון זוכה ללעג מצד תושבי העיירה, השריףמאט וורן (דרייק) והתקשורת המקומית. בתחילה, אפילו אלן איננה מאמינה לג'ון, אך מסכימה לסייע לו בחקירתו. בימים שלאחר מכן, מספר אנשים מקומיים נעלמים באופן מפתיע. חלקים שבים, אך התנהגותם רובוטית ומנותקת. בסופו של דבר, השריף משתכנע שאכן לא היה מדובר רק בהתרסקות של מטאור, והוא יוצא בראש חבורה למצוא ולהשמיד את הפולשים. לעומתם, ג'ון עדיין מקווה למצוא דרך להשכין שלום, והוא יוצא אל מכרה תת-קרקעי, בתקווה שיוביל אותו אל החללית הקבורה ואל הדיירים המסתוריים שבה.
התסריט, אשר נכתב הארי אסקס, בעזרת הערותיו של ג'ק ארנולד, התבסס על טריטמנט שכתב ריי ברדבורי. בשונה למקובל בסרטי מדע בדיוני של היום, הזרים הפולשים אינם מאופיינים כבעלי כוונת זדון. לפיכך, הסרט מתפרש כמטפורה על זנופוביה ועל האידאולוגיה של המלחמה הקרה. "רציתי לטפל בפולשים כמי שאינם מסוכנים, וזה היה מאוד יוצא-דופן", אמר ברדבורי. הוא הציע שני קווי עלילה לאולפן, אחד עם חייזרים תוקפניים, והשני עם חייזרים אדיבים. "האולפן בחר לקדם את הרעיון הנכון", אמר.
בראשית המאה ה-23, ספינת החלל C-57D נשלחת לכוכב הלכת אלטאיר IV בקבוצת הכוכביםאלטאיר, מרחק 16 שנות אור מכדור הארץ, כדי לגלות את גורלה של משלחת מתיישבים שנשלחה לשם, כ-20 שנה קודם לכן. לאחר מסע בחלל שנמשך שנה, קומנדר ג'ון ג'יי אדמס יוצר קשר עם ד"ר אדוארד מורביוס, אשר מזהיר אותו שיתרחק, אבל מסרב לתת כל סיבה.
מיד עם נחיתתם, הצוות פוגש ברובי הרובוט, אשר לוקח את אדמס, יחד עם הקצין הראשון שלו, לוטננט ג'רי פארמן, ולוטננט דוק אוסטרואו, לביתו של מורביוס. מורביוס מסביר כי כשנה לאחר הגעתה של המשלחת, כוח בלתי-ידוע השמיד כמעט את כל חברי המשלחת, ואידה את ספינת החלל שלהם. רק הוא, אשתו (שלימים נפטרה) ובתם התינוקת שרדו את המתקפה. מורביוס חושש כי גורל דומה צפוי גם לצוות של ה-C-57D.
העלילה עוסקת בחוקרביולוגיה, פרופ' ג'רלד דימר, שמנסה למנוע מחסור במזון הנובע מהגידול הצפוי של האוכלוסייה ברחבי עולם. בעזרת מדעאטומי, הוא ממציא מזון מיוחד המיועד לבעלי חיים, אך גורם להם לגדול לממדים עצומים. במעבדתו, הוא מבצע ניסויים בסוגים שונים של בעלי חיים, כגון מכרסמים וטרנטולות.
כאשר החוקרים שלו מנסים את המזון, הם מפתחים אקרומגליה ואחד מהם יוצא מדעתו, הורס את המעבדה תוך שהוא משחרר את בעלי החיים שבה, תוקף את דימר ומזריק לו תמיסה. כתוצאה מכך, דימר הופך, בהדרגה, מיותר ויותר מעוות, בעוד שהטרנטולה - שגדלה לממדים עצומים - עושה שמות. רופא אחר, המגלה סימפתיה למצבו של דימר, יחד עם עוזרתו של דימר, חוקרים את התעלומה, ולאחר מספר ניסיונות כושלים, בסופו של דבר העכביש מושמד על ידי התקפת נפאלם המשוגרת על ידי טייסת קרב.
השלוש-רגלים הם צמחיםבדיוניים ומוזרים, המסוגלים לחקות התנהגות בסיסית של בעלי חיים: הם יכולים לעקור את שורשיהם וללכת, לעשות שימוש בעוקץ דמוי שוט בעל רעל קטלני, ואף לתקשר אחד עם השני. צורתם החיצוני דומה לזה של אספרגוס ענקי.
עלילת הסרט נפתחת עם דמותו של ביל מייסן, שנמצא בבית חולים עם עיניים חבושות. הוא מגלה כי בזמן שהיה מאושפז עם עיניים חבושות, מטר מטאורים חריג סינוור את רוב בני-האדם שעל פני כדור הארץ. כאשר מייסן יוצא לרחובות לונדון, הוא מגלה כי בני-האדם נאבקים כדי להישאר בחיים, ולאחר ימים ספורים - החברה כולה קורסת.
Night of the Demon (1957)
"Dana Andrews said prunes gave him the runes, and passing them used lots of skills"
במהלך הפקת הסרט היו חילוקי דעות רבים וסוערים בין המפיקהאל אי. צ'סטר לבין הבמאי ז'אק טורנר והתסריטאיצ'ארלס בנט. בניגוד לעמדתם של בנט וטורנר, להשאיר לדמיונם של הצופים את קיומו העל-טבעי של השד, צ'סטר דרש שנוכחותו של השד מול המצלמה תהיה בולטת יותר. הסרט נערך מחדש לקראת הפצתו בארצות הברית בשנת 1958, והוא הוקרן יחד עם הסרט "נקמתו של פרנקנשטיין" (1958); בשני סרטים אלו מוצגים אביזרים שנעשה בהם שימוש בולט במופע הקולנוע של רוקי - מיכל המים בו רוקי נברא, והתחבושות הרבות בהן הוא חבוש.
When Worlds Collide (1951)
"But when worlds collide, said George Pal to his bride, I'm gonna give you some terrible thrills"