STS-118

STS-118
משמאל לימין: מסטרקיו, מורגן, הובאו, קלי, קלדוול, ויליאמס, דרו
משמאל לימין: מסטרקיו, מורגן, הובאו, קלי, קלדוול, ויליאמס, דרו
נתוני משימה
מטרה מרכזית מטרת המשימה הייתה להרחיב תחנת החלל הבין לאומית, להחליף חלק מהצוות ולהביא לצוות אספקה חדשה
מעבורת אנדוור
כן שיגור 39A
שיגור 8 באוגוסט 2007 22:36:42 (UTC)
נחיתה 21 באוגוסט 2007 16:33:20 (UTC)
משך המשימה 12 ימים 17 שעות 55 דקות ו-34 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 121,823 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 202
אפהליון 226 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 226 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 91.6 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 341 ק"מ
נטיית מסלול 51.6 מעלות
אורך מסע 8.5 מיליון ק"מ
תחנת עגינה תחנת החלל הבינלאומית
תאריך עגינה 10 באוגוסט 2007
תאריך עזיבה 19 באוגוסט 2007
צוות
אנשי צוות סקוט קלי, דייוויד ויליאמס, ברברה מורגן, ריצ'רד מסטרקיו, צ'ארלס הובו, טרייסי קולדוול דייסון, אלווין דרו עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-117
משימה הבאה
STS-120
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 32008 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2007-035A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-118, היא משימה לתחנת החלל הבינלאומית על ידי מעבורת החלל אנדוור. המשימה שוגרה ב-8 באוגוסט 2007 בשעה 18:36 לפי שעון מזרח צפון אמריקה מכן השיגור 39A במרכז החלל קנדי, פלורידה, ונחתה באותו המקום ב-21 באוגוסט, בשעה 12:33 לפי שעון מזרח צפון אמריקה, למרות פער שהתגלה בשני אריחי הגנת חום בתחתית המעבורת.

הייתה זו המשימה הראשונה של אנדוור מאז STS-113, בנובמבר 2002, הטיסה המוצלחת האחרונה לפני אסון הקולומביה במשימת STS-107.

במשימה זו המריאה ברברה מורגן, כחלק מפרויקט "מורה בחלל". משימה זו היא הראשונה בה יש אסטרונאוט מורה מאז STS-51-L, שהתפוצצה 73 שניות לאחר שיגורה. מורגן התאמנה למשימה הזו ביחד עם כריסטה מקאוליף שנספתה באסון מעבורת החלל צ'לנג'ר.

ב-27 ביולי 2007 התגלתה חבלה במחשב נייד שנועד לפקח על מד הלחץ בקורה החדשה. מסתבר שאחד מעובדי קבלן משנה של נאס"א גזר כבלים בתוך המחשב ובתוך מחשב גיבוי שהיה עשוי להישלח לתחנת החלל במקרה של תקלות במחשב הראשון.

צוות

החלקים החדשים שיתווספו לתחנת החלל הבינלאומית במשימת STS-118, משימת הרכבה 13A.1

מטען ייעודי

משימת STS-118 הביאה והרכיבה את החלק S5 truss בצידה הימני של תחנת החלל הבינלאומית ובנוסף לכך את "רציף אחסון חיצוני" (External Stowage Platform-3) וגירוסקופ הבקרה (Control Moment Gyroscope). המשימה הביאה גם יחידה לוגיסטית המכונה "ספייסהאב".

המשימה הייתה האחרונה לכלול במטענה את היחידה הלוגיסטית "ספייסהאב", יחידה מאלומיניום לוויסות לחץ אוויר שתדמה סביבה טבעית. בתוכה אספקה לתחנה וציוד למחקרים וניסויים.

תיאור המשימה

מעבורת החלל אנדוור מגיעה אל כן השיגור 39A

במקור, תוכננה המשימה למעבורת החלל קולומביה, אך אחרי האסון הוחלט שמעבורת החלל אנדוור תבצע את המשימה. מטרת המשימה הייתה להביא אל תחנת החלל הבינלאומית את קורה S5, שתתחבר בקצה הימני של הקורה הראשית של התחנה.

הכנות למשימה

הדמיית מחשב המציגה את תחנת החלל הבינלאומית לאחר משימת STS-118

ב-2 ביולי 2007, הובאה המעבורת מ-Orbiter Processing Facility לאנגר שבה חוברה למכל הדלק ושני הטילים.

מעבורת החלל אנדוור, נגללה מהאנגר שבה חוברה אל מכל הדלק ושני הטילים אל כן השיגור 39A ב-10 ביולי 2007. תחילת התזוזה של המעבורת על-גבי רכב הגלילה הייתה ב-20:10 (על פי שעון מזרח ארצות הברית) והסתיימה לאחר 7 שעות, ב-3:02 בלילה ב-11 ביולי, במהירות של כ-1 קילומטרים בשעה.

ב-19 ביולי השלים הצוות את מבחן הספירה לאחור הסופי וסקירת מוכנות הטיסה. לאחר מבחנים אלו ניתן אור ירוק להמשך ההכנות לטיסה על ידי מנהלי נאס"א.

תמונה ברזולוציה גבוהה של השקע שהתגלה במגן החום.

ב-27 ביולי 2007 התגלתה חבלה במחשב נייד שנועד לפקח על מד הלחץ בקורה החדשה. מסתבר שאחד מעובדי קבלן משנה של נאס"א גזר כבלים בתוך המחשב ובתוך מחשב גיבוי שהיה עשוי להישלח לתחנת החלל במקרה של תקלות במחשב הראשון.

הספירה לאחור החלה ביום שבת ה-4 באוגוסט ב-21:00 (לפי שעון מזרח ארצות הברית). המעבורת שוגרה ב-8 באוגוסט בשעה 18:36 שעון החוף המזרחי של ארצות הברית. החיבור לתחנת החלל בוצע ב-10 באוגוסט.

המשימה

ב-10 באוגוסט הגיעה המעבורת למודול "דסטיני" בתחנת החלל. בתחנת החלל שהה צוות קבוע מס' 15 בפיקוד פיודור יורצ'יחין.

בצילום שגרתי של מגן החום שבוצע ב-9 באוגוסט התגלה שקע בעומק של מספר סנטימטרים, במגן החום של המעבורת, שחשף קטע קטן ממסגרת האלומיניום של החללית. בהליכת החלל הראשונה צילמו האסטרונאוטים את השקע מקרוב בציוד משוכלל, לרבות מצלמה תלת־ממדית. במשך כשבוע נותחו הממצאים ולבסוף החליטו בנאס"א לאפשר למעבורת לחזור לכדור הארץ ללא תיקון כלשהו של מגן החום.

הנזק בכפפה של האסטרונאוט ריק מאסטרצ'ינו.

בפעילות חוץ רכבית הראשונה שנערכה ב-11 באוגוסט השתתפו ריצ'רד מסטרקיו ודייוויד ויליאמס. במהלך המשימה הותקן חלק S5 שהובא על ידי המעבורת ופעולות נוספות. הפעילות נמשכה כ-6 שעות.

בפעילות חוץ רכבית השנייה שנערכה ב-13 באוגוסט השתתפו ריצ'רד מסטרקיו ודייוויד ויליאמס. במהלך המשימה הוחלפו ציודים פגומים והותקן ציוד נוסף בחלק החיצוני של תחנת החלל. הפעילות נמשכה כ-6.5 שעות.

בהליכת החלל השלישית, ב-15 באוגוסט השתתפו ריצ'רד מסטרקיו וקלייטון אנדרסון. בפעילות זו בוצעו שינוים במיקום הציודים בחלק החיצוני של תחנת החלל. אנשי מרכז הבקרה בנאס"א החליטו להקדים את שובם של האסטרונאוטים לתחנת החלל עקב נזק לשכבה החיצונית של אחת הכפפות שחבש האסטרונאוט ריצ'רד מסטרקיו. אף כי לא היה מדובר באיום על בטיחותו של מסטרקיו, הוחלט על שובו כאמצעי זהירות. הולך החלל השני, קלייטון אנדרסון נשאר שעה אחרי מסטרקיו וביצע את הפעולות שתוכננו לביצוע על ידו בלבד ללא סיוע עמיתו.

ב-17 באוגוסט אחרי ניתוח כלל הממצאים הקשורים עם שכבת מגן, הוחלט שאין צורך בטיפול וניתן לחזור לכדור הארץ במצבו הנוכחי.

בהליכת החלל הרביעית, ב-18 באוגוסט השתתפו דייוויד ויליאמס וקלייטון אנדרסון. הפעילות נמשכה כ-4.5 שעות ובמהלכה בוצעו עבודות תחזוקה.

במקביל לפעולות מחוץ לתחנת החלל בכל הימים בוצע העברת ציודים ומצרכים מהמעבורת לתחנת החלל.

בעקבות צפי לסופה באזור הנחיתה הוחלט להקדים חזרת המעבורת ל-21 באוגוסט. ב-20 באוגוסט מעבורת התנתקה מתחנת החלל בין-לאומית.

ב-21 באוגוסט נחתה המעבורת בשלום בפלורידה, יום לפני המועד המתוכנן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-118 בוויקישיתוף