QText הוא מעבד תמלילים עברי שפיתחה חברת "דביר מוצרי תוכנה" מקיבוץ דביר שהיה פופולרי בישראל במיוחד בסוף שנות השמונים של המאה העשרים.
היסטוריה
הגרסה הראשונה, למערכת ההפעלה DOS, נכתבה על ידי חבר המשק יצחק מינץ (בנו של פרופ' מתתיהו מינץ), ב-1988, בשפת פסקל, הופצה חינם, וזכתה לפופולריות רבה[1]. לאחר שהתבססה בקרב קהל המשתמשים, הופצה גרסה מתקדמת יותר בתשלום, על ידי בית תוכנה "דביר מוצרי תוכנה" שהקים הקיבוץ, שגדל במהירות בעקבות הצלחתה של QText[2].
עם הגעת מערכת ההפעלה חלונות, לא נחפזו מפתחי QText להתאימו לסביבה זו, שבשנותיה הראשונות התקיימה במקביל למערכת ההפעלה DOS. המתחרה הראשון שקם להם בסביבה זו היה מעבד התמלילים "דגש", שאיפשר עריכה גרפית של מסמכים. אף ש"דגש" זכה להצלחה, QText המשיך להתקיים לצדו.
בסופו של דבר יצאה לשוק ב-1994 גרסה 6, למערכת ההפעלה "חלונות", שאיפשרה המרה חלקה של מסמכי QText מגרסת DOS לגרסת "חלונות", אך לזו קם מתחרה חזק, מעבד התמלילים Microsoft Word, שדחק מהשוק רבים ממתחריו, ובהם QText. פיתוח QText הופסק סופית ב-1999 עם גרסה 8.0[3].
מאפיינים
QText הצטיין בשילוב עברית, אנגלית ומספרים, תכונה הדורשת מעבר חלק בין כיווני כתיבה הפוכים. QText היה אחד ממעבדי התמלילים הראשונים ששמרו את הנתונים לקבצים בסדר לוגי (סדר הקלדת האותיות), ולא בסדר הוויזואלי (סדר קריאת התווים משמאל לימין) ששלט ב-DOS בתור פורמט שמירה לקובץ באותו זמן ובו השתמשו רוב מעבדי התמלילים של התקופה (כמו איינשטיין)[4]. הגרסה האחרונה כללה גם תוכנת דואר אלקטרוני בעברית[5].
QText תמך בשמות קבצים בעברית (למרות שלא היו ניתנים לקריאה מחוץ לתוכנה).
התווים ב-QText קודדו בשיטה הישנה של DOS. בקידוד זה הוקצו ל-27 האותיות העבריות (כולל סופיות) המספרים ההקסדצימליים 0x80-0x9A, בשונה מהתקן הנפוץ לאותה תקופה, ISO 8859. שמו הרשמי של קידוד זה עבור העברית הוא DOS-862.[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוד שליט, "קיבוץ זה אנטיתזה להיי-טק", באתר גלובס, 17 באפריל 2006
- ^ המלאי של תוכנת קיו־טקסט 4.0 של דביר אזל בתור ימים, חדשות, 22 ביולי 1991
- ^ דביר תכריז על קיוטקסט 8 לחלונות, באתר גלובס, 26 בנובמבר 1997
- ^ השוואה בין מעבדי התמלילים בעברית: וורד, קיוטקסט ודגש, באתר גלובס, 8 באפריל 1998
- ^ מאת אפי לנדאו, תוכנת דואר אלקטרוני חדשה תאפשר קריאת מסר בעברית בכל מקום, באתר גלובס, 16 באוגוסט 1998
- ^ הסבר להמרת הקידוד הזה ל-iso-8859-8 ניתן למצוא כאן, אך כיום גם קידוד זה ישן ולא תקני, וכל שימוש מעשי כנראה יצריך המרה שלו ל-UTF-8