IUE (באנגלית: International Ultraviolet Explorer; בעברית: חוקר על סגול בין-לאומי) היה טלסקופ חלל בתחום על סגול. הוא היה הלוויין הראשון שכל אסטרונום היה יכול לנצל אותו למחקריו.
רעיון לשיגור הוצע לראשונה בשנת 1964. הפיתוח בוצע במשותף על ידי מרכז החלל גודרד, סוכנות החלל האירופית ומרכז מדע והנדסה בריטי. תחילה היה מתוכנן לשגר אותו במסגרת תוכנית אקספלורר. אורך חיים המתוכנן היה 3 שנים אך משימה נמשכה כ-18 שנים.
הלוויין פעל במסלול מסונכרן-כדור הארץ. על הלוויין הותקן טלסקופ בגודל 45 ס"מ שפעל בתחום 185–330 ננומטר. פאנל סולארי סיפק חשמל למערכות הלווין.
הלוויין שוגר ממרכז החלל קנדי ב-26 בינואר 1978 למסלול ביניים וממנו בעזרת מנוע של הלוויין עבר למסלול הקבוע. לאחר תקופת בדיקות שנמשכה כחודשיים הלוויין הועבר לשימוש שותף. התצפיות בוצעו ב-3 משמרות. משמרת בודדת נוהלה ממרכז בקרה אירופאי ליד מדריד. יתר המשמרות נוהלו ממרכז בקרה שהיה ממוקם במרילנד.
תוצאות תצפיות הועברו בזמן אמת תוך שימוש ב-ADC. בדרך כלל תצפית בודדת נמשכה כ-20 דקות. במידה והוזמנה תצפית חוזרת היא נערכה לאחר הפסקה.
במהלך עבודת הלוויין התרחשו מספר תקלות. בשנת 1995 אחריות על הלוויין הועברה לסוכנות החלל האירופי. 2 משמרות שבאחריות נוצלו לתצפיות. משמרת בודדת שנותרה באחריות נאס"א נוצלה לפעילויות תחזוקה. הלוויין היה מצויד ב-6 מערכות גירוסקופ לייצוב מיקומו. לאחר תקלה בשנת 1996 גירוסקופ בודד נותר בשימוש. בפברואר 1996 הוחלט להפסיק את השימוש וכל המערכות הודממו.
תצפיות ותגליות
בשירותי הלוויין התשמשו אלפי מדענים. בשנת 1986 לסביבת כדור הארץ הגיע שביט האלי, תצפיות רבות הוקדשו לחקר השביט.
הנושא העיקרי של התצפיות היה חקר כוכבים. בשנת 1987 באזור ענן מגלן הגדול התרחש פיצוץ סופרנובה 1987A. תצפיות שבוצעו הוכיחו שמקור בעל-ענק כחול.
נושא חשוב נוסף היו תצפיות תווך בין-כוכבי. בין היתר התגלה קיום ענן גדול של גז סביב שביל החלב.
תצפיות שבוצעו עזרו להבנת תופעה של גרעין גלקטי פעיל.
על סמך ממצאי התצפיות נכתבו כ-250 עבודות דוקטורט וכ-4,000 מאמרים.
תוצאות התצפיות הרבות נשמרות בארכיון הניתן לגישה דרך אינטרנט.
טלסקופ החלל גלקס שוגר בשנת 2003 תוך ניצול ניסיון מצטבר בשימוש ב-IUE.
קישורים חיצוניים
