GBU-43/B

מידע בסיסי
ייעוד	פצצה
ארץ ייצור	ארצות הברית ארצות הברית
יצרן	McAlester Army Ammunition Plant (2003)
פיתוח	ארצות הברית ארצות הברית מעבדת המחקר של חיל האוויר האמריקני (AFRL) (2002)
עלות יחידה	כ-16 מיליון דולר (כולל פיתוח)[1]
שימוש ראשון	במסגרת ניסוי מרץ 2003, פלורידה
פעילות מבצעית	אפגניסטן, אפריל 2017
תקופת השירות	2003–הווה (כ־21 שנים)
משתמשים	חיל האוויר האמריקני
פלטפורמת שיגור	מפציץ או מטוס תובלה מותאם
מאפיינים כלליים
משקל	10.3 טון
ממדים
אורך	9.1885 מטר
קוטר	103 ס"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	8.5 טון חומר נפץ H6[2]- שכולל[3]: 44%-RDX 29.5%-TNT 21%-אבקת אלומיניום 5%-פרפין 0.5%-סידן כלורי
הנחיה	GPS
ניווט	GPS+מערכת ניווט אינרציאלית (INS)

Massive Ordnance Air Blast (בראשי תיבות MOAB, בעברית: חימוש פיצוץ אווירי מסיבי; מכונה גם: "Mother Of All Bombs", בעברית: "אם כל הפצצות" או "פצצת מואב") היא פצצה מונחית אמריקאית הנחשבת לפצצה הגדולה ביותר שאינה פצצה גרעינית בארסנל החימוש האמריקני^[4]. סימון הפצצה הוא GBU-43/B; ראשי התיבות GBU הם Guided Bomb Unit - פצצה מונחית.

משקלה כ-10.3 טונות. בשל גודלה, היא נישאת על ידי מטוס התובלה C-130 הרקולס או המפציץ החמקן- B-2 ספיריט.

ניסויי הפצצה הראשונים נערכו לראשונה ב-11 במרץ 2003, ופעם נוספת ב-21 בנובמבר 2003, זמן קצר לפני מלחמת עיראק. תמונות הניסוי פורסמו זמן קצר לאחר מכן^[2]. הסיבה העיקרית לכך הייתה רצונה של ארצות הברית להרתיע את סדאם חוסיין, נשיא עיראק דאז, ואת צבאו^[5]. עם פרסום התמונות טען בפומבי מזכיר ההגנה של ארצות הברית דאז דונלד רמספלד^[5]:

"המטרה היא להפעיל לחץ גדול כל כך, עד שסדאם חוסיין ישתף פעולה"..."אם הוא לא יסכים לשתף פעולה, המטרה היא שהיכולות של כוחות הקואליציות יהיו ברורות כל כך שיהיה גורם הרתעה אדיר שישכנע את צבא עיראק שלא להילחם נגד כוחות הקואליציה"

ב-13 באפריל 2017 נעשה שימוש מבצעי ראשון בפצצה, כאשר חיל האוויר האמריקני תקף בפצצה זו מתחם תת-קרקעי של כוחות המדינה האסלאמית במחוז אצ'ין בחבל ננגרהאר באפגניסטן^[6]. הפצצה הוטלה ממטוס תובלה MC-130 הרקולס. לפי דיווח משרד ההגנה באפגניסטן, כתוצאה מהתקיפה נהרגו 94 מחבלים, הושמדו מאגר נשק ורשת מנהרות ששימשו את הארגון, ואף אזרח לא נפגע במתקפה.^[7]

פצצת ה-MOAB מורכבת מתערובת מיוחדת של חומרי נפץ המכונה: Composition H6. אשר כוללת:^[8][9]

• 44% RDX
• 29.5% TNT
• 21% אבקת אלומיניום
• 5% שעוות פרפין
• 0.5% סידן כלורי

תערובת חומרי הנפץ של פצצת ה-MOAB, שוקלות כ-8.5 טונות, המהוות כ-86% מהמשקל הכולל של הפצצה.

צפיפות חומר הנפץ היא: 1.72 גרם לסמ"ק. ומהירות הפיצוץ היא: 7,367 מטרים לשנייה.

פצצת MOAB נחשבת לנשק הלא-גרעיני העוצמתי ביותר אחרי "פצצה וואקום אווירית בעוצמה מוגברת" (Aviation Thermobaric Bomb of Increased Power), הפצצה שפיתחה בתגובה רוסיה וזכתה לכינוי "אבי כל הפצצות" (FOAB), הנחשבת לחזקה ממנה פי ארבעה.

• 
  סנפירי רשת שבאמצעותן הפצצה שומרת על יציבות
• 
  הפצצה בפרופיל, בבסיס חיל האוויר האמריקאי אגלין (AFB)
• 
  אל ווימורטס (משמאל) המפתח של הפצצה וג'וזף פלנז (מימין) ראש צוות אב-טיפוס כשהם מסתכלים על אב-טיפוס לפני ייצור וניסוי
• וידאו המתעד את השימוש המבצעי הראשון בפצצה, אפריל 2017

• אבי כל הפצצות

מדיה וקבצים בנושא GBU-43/B MOAB בוויקישיתוף

• רויטרס, ‏האפיפיור על "אם כל הפצצות": "אין להשתמש במילה 'אמא' לתיאור נשק קטלני", באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
• MOAB באתר Designation-Systems.net (באנגלית)
• MOAB באתר GlobalSecurity.org (באנגלית)
• MOAB סרטון ניסוי של הפצצה באתר GlobalSecurity.org (באנגלית)