הפצצה מונחית אל עבר המטרה בעזרת קרן לייזר. ראש החישה של הפצצה מאתר נקודת לייזר המוקרנת על ידי מטוס או על ידי כוחות מיוחדים על הקרקע לעבר המטרה והפצצה מוטלת ודואה לכיוונה. הפצצה מנווטת באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית ו-GPS.
בניסויים שנערכו במדבר נבדה, הוכיחה הפצצה כושר חדירה לאדמה עד לעומק של 30 מטרים או חדירה לבטון מזוין עד לעומק של 6 מטר טרם הפיצוץ.
ב-2011 פורסם כי ממשל אובמה סיפק לישראל 55 פצצות מסוג זה[1].
היסטורית פיתוח
במהלך מלחמת המפרץ, התעורר צורך אצל צבאות הקואליציה בפצצות שחודרות לעומק האדמה, עם יכולת דומה לפצצות דוגמת הגרנד סלאם שהייתה בשימוש במלחמת העולם השנייה. לאף חיל אוויר במערב לא היה פצצה עם יכולת כאלו. ארצות הברית פיתחה תוך פרק זמן קצר של כ-28 יום מפצחת בונקרים, מונחית לייזר, שנקראה GBU-28.
