גאגא דיברה לראשונה על מוזיקה חדשה בזמן שחגגה ליום הולדתה ה-38 ב-28 במרץ 2024, ואמרה שהיא "כותבת כמה מהמוזיקה [שלה] הכי טובה מזה זמן שהיא זוכרת" ופרסמה עדכון נוסף מאולפן הקלטות ביולי 2024.[6] לאחר יציאתו של הסינגל "Die with a Smile", בהשתתפות הזמר האמריקאי ברונו מארס, שיצא לאור ב-16 באוגוסט, והופעת הבכורה של סרטה ג'וקר: טירוף בשניים עם חואקין פיניקס, ורק ארבעה שבועות לאחר הוצאת האלבום הנלווה לסרט, Harlequin, היא הכריזה על צאת הסינגל המוביל לאלבום האולפן השמיני שלה שייצא באוקטובר.[7]
ב-18 באוקטובר 2024, פלטפורמות הסטרימינג עדכנו את הדיסקוגרפיה של גאגא בשבעה רצועות שונות משבעה אלבומים כדי לאיית את המילה "Disease", ורמז על פרויקט קרוב.[8] שלושה ימים לאחר מכן, יציאת הסינגל אושרה על ידי חברת התקליטים שלה דרך אתר אינטרנט שנשמר מראש.[9] האתר החשוף תיאר תקלה של המשפט "אני יכולה לשחק את הרופא" על גבי מסך שחור.[10] לצד ההכרזה, גאגא חשפה גם את המילים של השיר וכן את הלוגו הרשמי.[11] גאגא שיתפה פוסטר פרסומי יחד עם תאריכי פרסום גלובליים והשעה המדויקת בטוויטר שלה באותו יום.[12] "Disease" יצא לאור ב-25 באוקטובר, כסינגל המוביל מתוך אלבום האולפן הקרוב של גאגא, שיצא לאקרנים בפברואר 2025.[13]
השיר התקבל היטב על ידי מבקרי מוזיקה.[13] רובין מאריי מ-Clash הרגישה שגאגא היא "תרופה כאוטית בעגמומיות של עולם פופ-מגפה" ודירגה את השיר 9 מתוך 10.[20] רוזין אוקונור מאינדפנדנט דירגה אותו ב-4 מתוך 5.[17] בלוק הודו מ-Evening Standard דירג את השיר ב-5 מתוך 5, וכתב כי לשיר יש "מקרה מרושע של תולעי אוזניים, החופרות את דרכן למוח שלך לאחר האזנה אחת בלבד".[21] אלכסה קאמפ ממגזין סלנט שיבחה את "Disease" והרגישה שהשיר מזכיר מבחינה סגנונית את המוזיקה באלבומים של גאגא כמו The Fame Monster (2009) ו-Born This Way (2011). היא ציינה כי "המילים של השיר מסתמכות במידה רבה על קלישאות, [...] אם כי, ההפקה של הרצועה עמוקה מאודה ומוכיחה שהיא מספקת מספיק כדי לעמוד אפילו בשורה כמו 'אני יכולה להריח את המחלה שלך'".[4] אלכסיס פטרידיס מהגרדיאן דירג את השיר 4 מתוך 5 וציין כי "לאחר ריצה של בלדות כוח וסטנדרטים של ג'אז, [...] סינגל הסינתפופ הזה הוא תזכורת לגאגא של פעם, בעודו עדיין משתלב בעידן הפרחחים של היום".[3]
בביקורת חיובית, ביאנקה בטנקורט מההרפרס בזאר ציינה כי "Disease" הוא "גאגא הקלאסית בצורה הטובה ביותר, תוך שהיא משתמשת באלמנטים של פופ, רוק, ריקוד וזעם עם תולעי האוזניים של מילות השיר החותמות של הכוכבת".[16] מחברים מ-Consequence ציינו כי השיר היה "טראק פופ אפל, פועם ונואש שמרגיש כמו חזרה לצורה לאחר שנים שבהן גאגא הרחיבה את רפרטואר ההופעות שלה".[22]