Close to the Edge הוא אלבומם החמישי של להקת הרוק המתקדםיס. האלבום יצא לאור על ידי חברת אטלנטיק רקורדס בספטמבר1972. האלבום הגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים הבריטי, ובארצות הברית הגיע למקום ה-3 במגזין בילבורד ונשאר שם במשך 32 שבועות. בהולנד, הגיע האלבום למקום ה-1 במצעד האלבומים ההולנדי; המקום הגבוה ביותר שהשיג אלבום כלשהו של הלהקה. בשל הצלחתו של האלבום, הוא הפך לאחד מאלבומי הרוק המתקדם החשובים ביותר.
זהו האלבום האחרון של יס בו השתתף המתופף ביל ברופורד עד לחזרתו הזמנית ב-1990 עד 1992 לאלבום Union ולסיבוב הופעות של האלבום.
היסטוריה
העטיפה הפנימית של האלבום בגרסת ה-LP המקורית.
לדבריו של סולן הלהקה ג'ון אנדרסון, שיר הנושא הושפע מספרו של הרמן הסה, סידהרתא. השיר עוקב אחר ההתעוררות של דמותו של הסה "הקרובה לקצה" של נהר (ובאופן סמלי, מהגלגולים הסידוריים של נשמתו), שבו הוא חווה התעוררות רוחנית. מתופף הלהקה ביל ברופורד, כתב באוטוביוגרפיה שלו ששם השיר (קרוב לקצה), היווה את מצבו עם הלהקה כמו באלבום הקודם Fragile. לאחר אלבום זה, עזב ברופורד את יס לטובת קינג קרימזון, מה שהוביל לצירופו של מתופף החדש ללהקה, אלן וייט מתופפה לשעבר של Plastic Ono Band. וייט החליף את ברופורד בתחילת סיבוב הופעות הלהקה בארצות הברית.
את ההשפעות הרוחניות שהוצגו על ידי ג'ון אנדרסון, שמאוחר יותר היווה את הבסיס לאלבום Tales from Topographic Oceans, כבר ניכרו במוזיקה ומילים של כל שלושת השירים ב-Close to the Edge. התחדשות וחזרה הם נושאים עיקריים אחרים; שיר הנושא מתחיל ומסיים עם אותם אפקטי קולות של מים זורמים וציפור, וב"Siberian Khatru" יש חזרה על מילים שתי הברות ומשפטים. זה יעלה מאוחר יותר פעמים רבות בשירים כמו "The Revealing Science of God", "Going for the One", "To Be Over", ו-"Rhythm of Love".
האלבום עוסק בשיר אחד מרכזי הידוע כשיר הארוך והאפי ביותר באלבום. באלבום זה בולט ביותר הוא שיר הנושא. מבנה זה חזר גם באלבומים מאוחרים יותר של הלהקה כמו: Relayer (שכולל את "The Gates of Delirium"), Going for the One (שכולל את "Awaken"), Drama (שכולל את "Machine Messiah"), Talk (שכולל את "Endless Dream") ו-Fly from Here שכולל את היצירה בעלת אותו שם.
הלהקה הוציאה סינגל לקידום מכירות בלבד עם תווית לבנה שבה היה רשום "חברה להשמעות" בגרסה של LP נשלחה לתחנות רדיו בארצות הברית בשנת 1972. על התקליט היה את שיר הנושא מחולק למקטעים קצרים. זה נעשה על מנת לנסות ולהגדיל את החשיפה לאלבום ברדיו. רוב תחנות הרדיו לא רצו לשדר שיר באורך של 18 דקות. רוב הקטעים היו בטווח של 3 עד 5 דקות וכולם היו מסומנים על גבי התקליט כדי לסייע לתקליטנים.
במהדורה מיוחדת של מגזיני Q ו-Mojo, "פינק פלויד והסיפור של הרוק המתקדם", האלבום הגיע למקום השלישי ברשימת "40 אלבומים קוסמיים של רוק". כמו כן, הוא רשום בספר "1001 אלבומים שאתה חייב לשמוע לפני אתה שמת". אתר ארכיוני הרוק המתקדם בחר את האלבום כ"אלבום המתקדם הגדול של כל זמנים"[1]. המגזין Guitar World דירג את האלבום במקום ה-67 ברשימה שלהם (בבחירת הקוראים) מתוך 100 אלבומי גיטרה הגדולים של כל הזמנים. מבקרים רבים מחשיבים את "Close to the Edge" כאחד מאלבומי הרוק המתקדם הטובים ביותר שיצאו אי פעם, ומעריצים רבים של יס רואים באלבום כטוב ביותר שיצרה הלהקה אי פעם.
מבקר המוזיקה אנתוני פנטנו הכתיר את האלבום לקלאסיקה.
בשנת 2020 מגזין הרולינג סטון דירג את האלבום במקום ה-445 ברשימת 500 האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים המחודשת.
הוצאה מחודשת
ב-26 באוגוסט2003, הוציאה חברת Rhino את האלבום בגרסה מחודשת (רימסטר) על תקליטור עם 4 רצועות בונוס: גרסת סינגל ל-"America" ול-"Total Mass Retain" וגרסאות מוקדמות ל-"And You And I" ו-"Siberian Khatru" (תחת השם "Siberia").
.svg){kind=logo}
